כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ)

כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ) מתוך

כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), תשמ"ב-1982

---

ק"ת תשמ"ב, 1322; תשמ"ד, 2379; תשמ"ו, 24; תשמ"ז, 254, 398, 965; תשמ"ט, 482; תשנ"ב, 570; תשנ"ו, 946; תשנ"ז, 369; תשנ"ח, 1030; תש"ס, 695; תשס"א, 155; תשס"ב, 154; תשס"ג, 790; תשס"ד, 391, 558; תשס"ז, 955; תשס"ח, 38.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 67א, 164 ו-243 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כללים אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשמ"ז, תשנ"ב]

בכללים אלה –

"עובד" – כל אחד מאלה:

1

יחיד תושב ישראל, שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד, במשך תקופה רצופה העולה על ארבעה חדשים; לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

2

יחיד תושב ישראל, המבצע עבודה בשביל מעביד במדינת חוץ, במשך תקופה רצופה העולה על ארבעה חודשים, ואינו עובד כמשמעותו בפסקה (1) (להלן – עובד מקומי ישראלי); לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

"מעביד" – מעביד שהוא תושב ישראל, מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;

"משכורת חוץ" – משכורת כמשמעותה בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), תש"ם-1980 (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת), אשר סעיף 5 לפקודה חל עליה, לרבות כל תוספת המשתלמת בשל עבודה במדינת חוץ ולרבות כיסוי הוצאות, או תשלומים בכל צורה שהיא;

"משכורת בסיסית" – סכום שקבע שר האוצר לא יותר מפעמיים בשנת מס לגבי כל מדינת חוץ, בהתחשב במשכורת חוץ, למעט תשלומים לכיסוי הוצאות, המשתלמת, בעת תחילתם של כללים אלה לעובד המדינה בדרגה 6 של דירוג עובדי חוץ לארץ שמשתלמת לו תוספת בשל בן זוגו;

"הכנסה אחרת" – הכנסה שאינה משכורת חוץ;

"מדינת חוץ" – מדינה שאינה מדינת ישראל בה מפיק עובד הכנסה ממשכורת חוץ;

"הטבות" – פטורים, הנחות, קיזוזים, ניכויים, נקודות זיכוי וזיכויים למעט נקודות זיכוי המנויות בסעיף 3;

"דולר" – של ארצות הברית של אמריקה.

2.

תקרות ההכנסה ושיעורי המס [תיקון: תשנ"ב]

א

המס על משכורת חוץ של עובד בשנת מס יהיה בשיעורים הבאים ובכפוף לאמור בכללים אלה:

1

על 13,200 דולר הראשונים – 20%;

2

על 13,200 דולר הנוספים – 30%;

3

על 13,200 דולר הנוספים – 35%;

4

על 13,200 דולר הנוספים – 45%;

5

על כל דולר נוסף – 48%.

ב

לגבי עובד שמשכורת חוץ שולמה לו בשל עבודה של פחות מ-12 חדשים באותה שנת מס, תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף קטן (א) ב-12 והתוצאה תוכפל במספר החדשים שבשלהם שולמה המשכורת.

ג

לענין חישוב ניכוי המס במקור בידי המעביד כאמור בסעיף 4 תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף קטן (א) ב-12.

3.

אי-התרת נקודות זיכוי וזיכויים [תיקון: תשנ"ב]

בכפוף לאמור בסעיף 9, בחישוב המס על הכנסתו החייבת של עובד לא יובאו בחשבון נקודות הזיכוי לפי סעיפים 34, 36, 37, 40(ב), 40א, 41 ו-66(א)(3) וכן זיכוי לפי סעיף 121א לפקודה.

4.

ניכוי במקור [תיקון: תשנ"ב]

א

מעביד המשלם לעובד משכורת חוץ בעד עבודת חודש ינכה בעת התשלום מס (להלן – ניכוי במקור) כאמור בסעיף 2 ויחול לגביו האמור בתקנות 8, 11, 12 ו-13 לתקנות ניכוי ממשכורת, בשינויים שיקבע הנציב לענין הדיווח, הטפסים והאישורים.

ב

בעת הניכוי במקור ממשכורת חוץ לא יובאו בחשבון הטבות או נקודות זיכוי למעט שני אלה:

1

במשכורת חוץ המשולמת ליחיד שסעיף 9(5) לפקודה חל עליו – הפטור לפי אותו סעיף, ובלבד שנתקבל אישור על כך מאת פקיד השומה;

2

פטור והוצאות כאמור בסעיפים 5 ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10.

ג

שולמה משכורת לעובד במטבע חוץ שאינו דולר, תחושב הכנסתו לצורך הניכוי במקור לפי יחס השערים שבין שער אותו מטבע לשער הדולר, בהתאם לשערי המטבע שפרסם בנק ישראל ליום האחרון של חודש התיאום שקדם לחודש שבגינו שולמה לו אותה משכורת, ובהתאם לכך יחושבו אף ההטבות לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, "חודש תיאום" – כל אחד מחודשים אלה: ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.

ד

לשם קביעת ההכנסה החייבת לפי סעיף 8 של עובד כאמור בתקנת משנה (ג), יובאו בחשבון כל הכנסותיו וכל המס שנוכה במקור כפי שחושבו לפי תקנת משנה (ג).

5.

פטור ממס [תיקון: תשנ"ב]

א

אלה האחוזים מן המשכורת הבסיסית הפטורים ממס:

1

אם ההכנסה ממשכורת חוץ אינה עולה על 2000 דולר בחודש – 50%;

2

אם ההכנסה ממשכורת חוץ עולה על 2000 דולר בחודש אך אינה עולה על 6000 דולר בחודש – 45%;

3

אם ההכנסה ממשכורת חוץ עולה על 6000 דולר בחודש – 10%, ובלבד שנישום שחלה עליו פסקה (3) וכתוצאה מכך משכורתו נטו נמוכה מסכום המשכורת החלופית יופחת סכום המס החל עליו כך שמשכורתו נטו תהא בגובה המשכורת החלופית;

לענין זה –

"משכורת נטו" – ההכנסה החייבת בחודש פלוני בניכוי סכום מס ההכנסה שחל לגביה;

"משכורת חלופית" – סכום משכורת הנטו שהיתה לנישום אילו משכורת החוץ שלו היתה בסכום המרבי הקבוע בפסקה (2).

ב

בסעיף זה, "משכורת חוץ" – למעט שווי שימוש ברכב כאמור בסעיף 5א ולמעט הוצאות שהותרו לפי סעיפים 5ב ו-6.

5א.

שווי השימוש ברכב לעובד בכיר [תיקון: תשנ"ב]

על אף האמור בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), תשמ"ז-1987 (להלן – תקנות הרכב), לא יעלה שווי השימוש ברכב שהועמד לרשות עובד בכיר, על השווי הקבוע בתקנות הרכב לרכב מסוג 1601 עד 2000 סמ"ק; לענין זה, "עובד בכיר" – הנציג הבכיר של מדינת ישראל במדינת החוץ, כפי שתקבע מפעם לפעם הועדה הבין-משרדית לשכר ותנאי שירות בחו"ל לגבי כל מדינה ומדינה.

5ב.

החזר הוצאות ביקור מולדת [תיקון: תשנ"ב]

על אף האמור בכל הוראה אחרת, סכום שקיבל עובד שאינו עובד מקומי ישראלי, כהחזר הוצאות נסיעת ביקור מולדת שנסעו הוא, בן זוגו וילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, יותר בניכוי ממשכורת חוץ שלו; לענין זה, "נסיעת ביקור מולדת" – נסיעה לישראל ממדינת החוץ שאליה נשלח העובד, ונסיעה מישראל למדינת החוץ האמורה, ובתנאי שבשנתיים שקדמו לאותה נסיעה לא נסעו העובד, בן זוגו וילדיו נסיעה שהוראות סעיף זה חלות לגביה, וכן הנסיעה הראשונה של העובד, בן זוגו וילדיו, מישראל למדינת החוץ בעת שהעובד החל את עבודתו במדינת החוץ, והנסיעה חזרה מאותה מדינה לישראל עם סיום תפקידו שם.

6.

התרת הוצאות [תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ב]

ממשכורת חוץ של עובד יותר ניכוין של ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו במדינת החוץ ובלבד שהוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה:

1

הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם; לא יינתן ניכוי כאמור לעובד שלא המציא למעבידו תצהיר והסכם שכירות לגבי דמי השכירות שהוא מקבל על השכרת דירה בישראל, או תצהיר על כך שאין לו הכנסה מהשכרת דירה בישראל; המעביד יעביר את התצהיר וההסכם האמורים לפקיד השומה תוך חודש מיום קבלתם;

2

הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על 450 דולר לחודש לכל ילד כאמור; עלו ההוצאות על הסכום האמור, רשאי הנציב להתיר את עודף ההוצאות כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ותנאי הלימוד;

3

הוצאות טיפול רפואי –

א

במדינה שבה קיים ביטוח רפואי – הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), תשנ"א-1991, למעט מבטח כמשמעותו בתקנות האמורות;

ב

במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) – הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א).

4

הוצאות כאמור בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), תשל"ב-1972, שיחולו בכפוף לאמור להלן:

א

תקנה 2(2) לתקנות האמורות תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל;

ב

תקנה 2(3) לתקנות האמורות תחול במדינת החוץ, ובהגדרת "הוצאות אש"ל", במקום הסיפה המתחילה במלים "שיקבע שר האוצר" יבוא "כפי שקבע שר האוצר".

5

לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן –

1

העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;

2

היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ – ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות.

6

הוראות פסקאות (1), (2) ו-(3) לא יחולו לגבי אלה:

א

עובד מקומי ישראלי;

ב

עובד של מעביד שאינו מדינת ישראל, שלא עבד בשירותו של המעביד שלושה חודשים לפחות בטרם נשלח למדינת החוץ.

7.

הטבות בשלב השומה

בכפוף לאמור בסעיפים 3, 8 ו-9, הטבות שלא הובאו בחשבון בשלב הניכוי במקור יובאו בחשבון על פי הוראות הפקודה בשומתו של הנישום לאותה שנת מס.

8.

שיטת חישוב שומה [תיקון: תשמ"ז, תשנ"ב]

לענין קביעת ההכנסה החייבת בשומה –

1

תקרות ההכנסה על פי סעיף 2, משכורת החוץ לאחר הפחתת הפטור והניכויים שהוא זכאי להם לפי סעיפים 5 ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 וכן המס שנוכה ממנה במקור באותה שנת מס, יחושבו בשקלים לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לדולר ליום 31 בדצמבר של אותה שנת מס;

2

לענין חישוב המס לפי הפקודה לגבי הכנסה אחרת שהיתה לעובד בשנת המס שבה שולמה לו משכורת חוץ, תצורף ההכנסה האחרת להכנסתו החייבת ממשכורת החוץ, והיא תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו.

9.

נקודות זיכוי מהכנסה אחרת [תיקון: תשמ"ט]

היתה לעובד בשנת המס הכנסה אחרת ומשכורת חוץ ששולמה לו בעד פחות מ-12 חדשי עבודה באותה שנת מס, והוא זכאי לגבי הכנסתו האחרת לנקודות זיכוי על פי הוראות הפקודה, יותרו נקודות הזיכוי המנויות בסעיף 3 בסכום יחסי למספר החדשים באותה שנת מס שבשלהם לא שולמה לו משכורת חוץ, והזיכוי לפי סעיף 121א לפקודה יינתן לגבי הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף האמור, שנצמחה או הופקה בשנת המס בחודשים בהם לא שולמה לו משכורת חוץ.

10.

מסי כפל [תיקון: תשנ"ב]

א

עובד שחוייב על ידי מדינת חוץ, לפי דיניה, בתשלום מס על אותה משכורת חוץ יזוכה בסכום המס ששילם כאמור בעת חישוב המס על אותה משכורת, ואולם לא יינתן זיכוי –

1

בשל סכום מס העולה על סכום המס המגיע לפי כללים אלה;

2

בשל מס ששולם על חלק ממשכורת חוץ שבשלו הוא זכאי לניכוי לפי סעיף 6.

ב

עובד שסעיף קטן (א) חל עליו לא יחול על הכנסתו ממשכורת חוץ צו מס הכנסה (הקלה ממסי כפל), תשכ"ד-1963.

11.

תחולה [תיקון: תשס"ד]

כללים אלה יחולו משנת המס 1982 ולגבי הניכוי במקור כאמור בסעיף 4 – מהמשכורת המשתלמת בעד עבודה בחודש יולי 1982.

[תיקון: תשס"ד, תשס"ז, תשס"ח]

תוספת

(סעיף 6(1))

---

ז' בתמוז תשמ"ב (28 ביוני 1982)

• יורם ארידור
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.