ביאור:משלי יז יג: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

[גרסה לא בדוקה]

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־15:11, 28 באפריל 2016

משלי יז יג: "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה - לֹא תמיש[תָמוּשׁ] רָעָה מִבֵּיתוֹ."

תרגום מצודות: משיב רעה תחת (במקום) הטובה שעשה לו, לא תמוש (תסור) רעה מביתו - כי לא ימצא מי משתדל להצילו מהרעה, הואיל ואינו משלם כמו הגמול.

תרגום ויקיטקסט: העושה רעה לאדם שעשה לו טובה - לא תמוש (תזוז תעבור) רעה (צרה) מביתו לעולם.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יז יג.

הקבלות[עריכה]

דוד[עריכה]

שלמה מתייחס כאן לבעיה שהעסיקה מאד את דוד אביו - כפיות טובה. דוד עשה טובות להרבה אנשים, אך הם השיבו לו רעה תחת טובה:

(שמואל א כה כא): "וְדָוִד אָמַר 'אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה, וַיָּשֶׁב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה'"
(תהלים לה יב): "יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי"
(תהלים לח כא): "וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי[רָדְפִי] טוֹב"
(תהלים קט ה): "וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי"

גירסת הקרי של הפסוק - תמוש - מתארת עונש חברתי: "כי לא ימצא מי משתדל להצילו מהרעה, הואיל ואינו משלם כמו הגמול" (מצודות), או עונש אלהי: "ה' משלם מדה כנגד מדה, והגם כי האדם המריע יכול לשוב מדרכו, המשלם רעה תחת טובה יתן לו ה' כמדתו, שגם אם ישוב ויעשה טוב ישלם לו ה' רעה תחת טובה, והרעה לא תמוש מביתו גם בעת ייטיב מעשיו" (מלבי"ם).

גרסת הכתיב - תמיש - יכולה להיות הנחיה למנהיג: אם אתה רואה אדם המשלם רעה תחת טובה - אל תסיר רעה מביתו, כלומר הענש אותו בחומרה.

בפרשת נבל, רצה דוד בהתחלה לנהוג לפי גירסת הכתיב, ולהביא רעה על ביתו של נבל, (שמואל א כה כב): "כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר"; אך אביגיל שיכנעה אותו לנהוג לפי גירסת הקרי, ואכן, ה' העניש את נבל בלי התערבותו של דוד. המחלוקת בין שתי הגישות נרמזת בשתי הגירסאות של פסוקנו.

יוסף וירמיהו[עריכה]

הביטוי רעה תחת טובה נזכר בקשר לשני אנשים נוספים:

יוסף, (בראשית מד ד): "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה"; אמנם במקרה זה מדובר בהאשמת שווא, שהרי יוסף שם את הגביע באמתחת בנימין כדי להפליל את אחיו; אך עדיין ניתן ללמוד מכאן, שהמידה של הכרת הטוב היתה חשובה מאד ליוסף. יוסף עצמו השיב לאחיו טובה תחת רעה, כאשר פירנס אותם במצרים ולא הזכיר להם שמכרו אותו.
ירמיהו, (ירמיהו יח כ): "הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה? כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי! זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה, לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם"

דוד ויוסף הם שני המייצגים העיקריים של מנהיגים מדיניים בעם ישראל; גם המשיחים נקראו "משיח בן יוסף" ו"משיח בן דוד". ירמיהו מייצג את ההנהגה הרוחנית - הכהונה והנבואה. התלונות שלהם אופייניות למנהיגים בעם ישראל, המוסרים את נפשם כדי להיטיב לעם ישראל, ומקבלים בתמורה רק תלונות וקיטורים, רעה תחת טובה (ע"פ גליה); אולם הם משיבים טובה תחת רעה, ולכן זוכים למנהיגות, "כמו שמצינו ביוסף, שהשיב טובה תחת רעה לאחיו, וזה גרם לו שמלך שמונים שנה בכל ההצלחות שבעולם, והמידה טובה, שהיא השכינה, לא זזה ממנו בעולם הזה, והביאתו להיות נחתם במדרגת הצדיק יסוד עולם בעולם הבא" (רמ"ד ואלי).

דיני משפחה[עריכה]

חכמי התלמוד הסיקו מהפסוק מסקנה הלכתית בדיני משפחה: "יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: 'מוחלת כתובתה לבעלה - אין לה" "מזונות (באלמנותה, דתנאי כתובה ככתובה)" "'! אמר ליה: אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא, הוה אמינא לך משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו" (בבלי כתובות נג א): "הלא היא גמלה חסד עם בעלה, בזה שמחלה לו את כתובתה, והיא תקבל רעה תחת טובה זו, ולא תיהנה מנכסיו למזונותיה בימי ארמלותה?!" (ר' יעקב שכטר, דברי יעקב).

הכרת טובה בין אדם לחברו מלמדת גם להכיר טובה כלפי ה': "כי חסד ה' מלאה הארץ, ומי שנתן לו ה' הון רב, וחסדו רב איתו, צריך לעבוד ה' יותר בכל מאודו; אבל העושה עבירות בממונו שהנחילו ה', הוא משיב רעה תחת טובה, ולכן לא תמוש וגו'." (הגר"א; וראו גם רלב"ג).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/17-13

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז יב|יג|יז יד|הבהרה=כן
-<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
+|ציטוט=מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה - לֹא תמיש[תָמוּשׁ] רָעָה מִבֵּיתוֹ.
-{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז יב|יג|יז יד|קטגוריה=1}}
+|מצודות='''משיב רעה תחת '''(במקום) ה'''טובה''' שעשה לו, '''לא תמוש''' (תסור) '''רעה מביתו''' -  כי לא ימצא מי משתדל להצילו מהרעה, הואיל ואינו משלם כמו הגמול.
+|תרגום=העושה '''רעה''' לאדם שעשה לו '''טובה''' - '''לא תמוש''' (תזוז תעבור) '''רעה''' (צרה) '''מביתו''' לעולם.
+}}
+== הקבלות ==
-<div class="page single_height">
+=== דוד ===
- [[משלי יז  יג]]: {{צ|מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה - לֹא תמיש[תָמוּשׁ] רָעָה מִבֵּיתוֹ.}}
-<div class="short"> <div class="tirgum">
-העושה '''רעה''' לאדם שעשה לו '''טובה''' - '''לא תמוש''' (תזוז תעבור) '''רעה''' (צרה) '''מביתו''' לעולם.
-</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longcell">
-==הקבלות==
 שלמה מתייחס כאן לבעיה שהעסיקה מאד את דוד אביו - כפיות טובה. דוד עשה טובות להרבה אנשים, אך הם השיבו לו '''רעה תחת טובה''':
-::* {{צמ|וְדָוִד אָמַר 'אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה, וַיָּשֶׁב לִי '''רָעָה תַּחַת טוֹבָה''''|שמואל א כה כא}}
+*  {{צמ|וְדָוִד אָמַר 'אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה, וַיָּשֶׁב לִי '''רָעָה תַּחַת טוֹבָה''''|שמואל א כה כא}}
-::* {{צמ|יְשַׁלְּמוּנִי '''רָעָה תַּחַת טוֹבָה''', שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי|תהלים לה יב}}
+*  {{צמ|יְשַׁלְּמוּנִי '''רָעָה תַּחַת טוֹבָה''', שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי|תהלים לה יב}}
-::* [[תהלים לח  כא]]: {{צ|וּמְשַׁלְּמֵי '''רָעָה תַּחַת טוֹבָה''' יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי[רָדְפִי] טוֹב}}
+*  {{צמ|וּמְשַׁלְּמֵי '''רָעָה תַּחַת טוֹבָה''' יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי[רָדְפִי] טוֹב|תהלים לח כא}}
-::* {{צמ|וַיָּשִׂימוּ עָלַי '''רָעָה תַּחַת טוֹבָה''', וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי|תהלים קט ה}}
+*  {{צמ|וַיָּשִׂימוּ עָלַי '''רָעָה תַּחַת טוֹבָה''', וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי|תהלים קט ה}}
-גירסת הקרי של הפסוק - '''תמוש''' - מתארת עונש חברתי: {{צפ|תוכן='''לא תמוש וגו'''' - כי לא ימצא מי משתדל להצילו מהרעה, הואיל ואינו משלם כמו הגמול '''. תמוש''' - ענין הסרה, כמו לא ימוש (שם יג)}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יז יג|מצודות]] )|}} , או עונש אלהי: {{צפ|תוכן=ה' משלם מדה כנגד מדה, והגם כי האדם המריע יכול לשוב מדרכו, '''המשלם רעה תחת טובה''' יתן לו ה' כמדתו, שגם אם ישוב ויעשה טוב ישלם לו ה' רעה תחת טובה, '''והרעה לא תמוש מביתו''' גם בעת ייטיב מעשיו}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי יז יג|מלבי"ם]] )|}} .
+גירסת הקרי של הפסוק - '''תמוש''' - מתארת עונש חברתי: {{צפ|תוכן=כי לא ימצא מי משתדל להצילו מהרעה, הואיל ואינו משלם כמו הגמול}} {{קטן|([[%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%96_%D7%99%D7%92|מצודות]])}}, או עונש אלהי: {{צפ|תוכן=ה' משלם מדה כנגד מדה, והגם כי האדם המריע יכול לשוב מדרכו, '''המשלם רעה תחת טובה''' יתן לו ה' כמדתו, שגם אם ישוב ויעשה טוב ישלם לו ה' רעה תחת טובה, '''והרעה לא תמוש מביתו''' גם בעת ייטיב מעשיו}} {{קטן|([[%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%96_%D7%99%D7%92|מלבי"ם]])}}.
 גרסת הכתיב - '''תמיש''' - יכולה להיות הנחיה למנהיג: אם אתה רואה אדם המשלם רעה תחת טובה - אל תסיר רעה מביתו, כלומר הענש אותו בחומרה.
-בפרשת נבל, רצה דוד בהתחלה לנהוג לפי גירסת הכתיב, ולהביא '''רעה''' על '''ביתו''' של נבל, {{צמ|כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר|שמואל א כה כב}};   אך אביגיל שיכנעה אותו לנהוג לפי גירסת הקרי, ואכן, ה' העניש את נבל בלי התערבותו של דוד.
+בפרשת נבל, רצה דוד בהתחלה לנהוג לפי גירסת הכתיב, ולהביא '''רעה''' על '''ביתו''' של נבל, {{צמ|כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר|שמואל א כה כב}};   אך אביגיל שיכנעה אותו לנהוג לפי גירסת הקרי, ואכן, ה' העניש את נבל בלי התערבותו של דוד.   המחלוקת בין שתי הגישות נרמזת בשתי הגירסאות של פסוקנו.
--
+=== יוסף וירמיהו ===
 הביטוי '''רעה תחת טובה''' נזכר בקשר לשני אנשים נוספים:
-::*יוסף, {{צמ|הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם ''' רָעָה תַּחַת טוֹבָה'''|בראשית מד ד}}; אמנם במקרה זה מדובר בהאשמת שווא, שהרי יוסף שם את הגביע באמתחת בנימין כדי להפליל את אחיו; אך עדיין ניתן ללמוד מכאן, שהמידה של הכרת הטוב היתה חשובה מאד ליוסף. יוסף עצמו השיב לאחיו טובה תחת רעה, כאשר פירנס אותם במצרים ולא הזכיר להם שמכרו אותו.
+* יוסף, {{צמ|הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם ''' רָעָה תַּחַת טוֹבָה'''|בראשית מד ד}}; אמנם במקרה זה מדובר בהאשמת שווא, שהרי יוסף שם את הגביע באמתחת בנימין כדי להפליל את אחיו; אך עדיין ניתן ללמוד מכאן, שהמידה של הכרת הטוב היתה חשובה מאד ליוסף. יוסף עצמו השיב לאחיו טובה תחת רעה, כאשר פירנס אותם במצרים ולא הזכיר להם שמכרו אותו.
-::*ירמיהו, {{צמ|הַיְשֻׁלַּם '''תַּחַת טוֹבָה רָעָה'''? כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי! זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה, לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם|ירמיהו יח כ}}
+* ירמיהו, {{צמ|הַיְשֻׁלַּם '''תַּחַת טוֹבָה רָעָה'''? כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי! זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה, לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם|ירמיהו יח כ}}
-דוד ויוסף הם שני המייצגים העיקריים של מנהיגים בעם ישראל. גם המשיחים נקראו "משיח בן יוסף" ו"משיח בן דוד". התלונות שלהם אופייניות למנהיגים בעם ישראל, המוסרים את נפשם כדי להיטיב לעם ישראל, ומקבלים בתמורה רק תלונות וקיטורים, '''רעה תחת טובה''' (ע"פ גליה);   אולם הם משיבים טובה תחת רעה, ולכן זוכים למנהיגות, {{צפ|תוכן=כמו שמצינו ביוסף, שהשיב טובה תחת רעה לאחיו, וזה גרם לו שמלך שמונים שנה בכל ההצלחות שבעולם, והמידה טובה, שהיא השכינה, לא זזה ממנו בעולם הזה, והביאתו להיות נחתם במדרגת הצדיק יסוד עולם בעולם הבא}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
-חכמי התלמוד הסיקו מהפסוק מסקנה הלכתית בדיני משפחה: " {{צפ|תוכן=יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: 'מוחלת כתובתה לבעלה - אין לה}}  {{צפ|תוכן=מזונות (באלמנותה, דתנאי כתובה ככתובה)}}  {{צפ|תוכן='! אמר ליה: אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא, הוה אמינא לך '''משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו'''}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי כתובות דף נג|בבלי כתובות נג א]] )|}} : {{צפ|תוכן=הלא היא גמלה חסד עם בעלה, בזה שמחלה לו את כתובתה, והיא תקבל רעה תחת טובה זו, ולא תיהנה מנכסיו למזונותיה בימי ארמלותה?!}} {{קטן|קטן= (ר' יעקב שכטר, דברי יעקב)|}} .
-הכרת טובה בין אדם לחברו מלמדת גם להכיר טובה כלפי ה': {{צפ|תוכן=כי חסד ה' מלאה הארץ, ומי שנתן לו ה' הון רב, וחסדו רב איתו, צריך לעבוד ה' יותר בכל מאודו; אבל העושה עבירות בממונו שהנחילו ה', הוא '''משיב רעה תחת טובה''', ולכן '''לא תמוש''' וגו'.}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה; וראו גם רלב"ג)|}} .
-</div> </div> </div>
+דוד ויוסף הם שני המייצגים העיקריים של מנהיגים מדיניים בעם ישראל;  גם המשיחים נקראו "משיח בן יוסף" ו"משיח בן דוד". ירמיהו מייצג את ההנהגה הרוחנית - הכהונה והנבואה.    התלונות שלהם אופייניות למנהיגים בעם ישראל, המוסרים את נפשם כדי להיטיב לעם ישראל, ומקבלים בתמורה רק תלונות וקיטורים, '''רעה תחת טובה'''{{קטן| (ע"פ גליה)}};   אולם הם משיבים טובה תחת רעה, ולכן זוכים למנהיגות, {{צפ|תוכן=כמו שמצינו ביוסף, שהשיב טובה תחת רעה לאחיו, וזה גרם לו שמלך שמונים שנה בכל ההצלחות שבעולם, והמידה טובה, שהיא השכינה, לא זזה ממנו בעולם הזה, והביאתו להיות נחתם במדרגת הצדיק יסוד עולם בעולם הבא}} {{קטן| (רמ"ד ואלי)}}.
+=== דיני משפחה ===
+חכמי התלמוד הסיקו מהפסוק מסקנה הלכתית בדיני משפחה: {{צפ|תוכן=יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: 'מוחלת כתובתה לבעלה - אין לה}} {{צפ|תוכן=מזונות (באלמנותה, דתנאי כתובה ככתובה)}} {{צפ|תוכן='! אמר ליה: אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא, הוה אמינא לך '''משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו'''}} {{קטן|([[%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%20%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%93%D7%A3%20%D7%A0%D7%92#%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%90|בבלי כתובות נג א]])}}: {{צפ|תוכן=הלא היא גמלה חסד עם בעלה, בזה שמחלה לו את כתובתה, והיא תקבל רעה תחת טובה זו, ולא תיהנה מנכסיו למזונותיה בימי ארמלותה?!}} {{קטן|(ר' יעקב שכטר, דברי יעקב)}}.
+הכרת טובה בין אדם לחברו מלמדת גם להכיר טובה כלפי ה': {{צפ|תוכן=כי חסד ה' מלאה הארץ, ומי שנתן לו ה' הון רב, וחסדו רב איתו, צריך לעבוד ה' יותר בכל מאודו; אבל העושה עבירות בממונו שהנחילו ה', הוא '''משיב רעה תחת טובה''', ולכן '''לא תמוש''' וגו'.}} {{קטן|(הגר"א; וראו גם רלב"ג)}}.
 <noinclude>
+{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז יב|יג|יז יד|הבהרה=לא}}
-{{מידה רעה|כפיות טובה}}
+{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/17-13.html}}
-[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי יז יג]]
-[[קטגוריה:בראשית מד ד|משלי יז יג]]
-[[קטגוריה:ירמיהו יח כ|משלי יז יג]]
-[[קטגוריה:משלי יז יג|משלי יז יג]]
-[[קטגוריה:שמואל א כה כא|משלי יז יג]]
-[[קטגוריה:תהלים לה יב|משלי יז יג]]
-[[קטגוריה:תהלים לח כא|משלי יז יג]]
-[[קטגוריה:תהלים קט ה|משלי יז יג]]
-</noinclude>
-{{מקורות|מקורות=
-על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/17-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2011-09-15.
-}}
-<noinclude>
-{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/17-13.html}}
 {{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/17-13}}
 </noinclude>
-{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז יב|יג|יז יד|קטגוריה=1}}