ביאור:טרפה ונבלה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בספר שמות ובספר דברים יש שני פסוקים מקבילים שעוסקים בבשר האסור באכילה:

• שמות כב ל: "ואנשי קודש תהיון לי; ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו": פסוק זה מדבר על "טריפה" - חיה שנטרפה, נדרסה, נפצעה או חלתה, ועדיין לא מתה, אך היא בוודאי תמות בקרוב מפצעיה (ע' רמב"ם, הלכות מאכלות אסורות פרק ד הלכה ה והלאה ).
• דברים יד כא: "לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תיתננה ואכלה, או מכור לנוכרי --כי עם קדוש אתה, לה' אלוהיך...": פסוק זה מדבר על "נבילה" - חיה שמתה באופן טבעי (או לא טבעי), ולא נשחטה בשחיטה כשרה (ע' שם, הלכה א והלאה ).

[הפסוקים מקבילים - ע' " המצוות שאחרי י הדברות "].

הפסוקים לא רק קובעים שאסור לאכול טריפות ונבילות, אלא גם קובעים מה יש לעשות בבשר טריפות ונבילות:

• בשר "טריפה" יש להשליך "לכלב" - כי בשר של חיה שנטרפה עלול להכיל רעלים, זיהומים וחיידקים שאדם אינו מסוגל להבחין בהם, וזה עלול להיות מסוכן לאדם, ולכן הוא ראוי רק למאכל כלב.
• בשר "נבילה" יש לתת "לגר" (בחינם) או למכור "לנכרי" - כי בשר של נבילה, בדרך-כלל, ראוי למאכל אדם; בני-ישראל לא אוכלים אותו כי הוא לא נשחט בשחיטה כשרה, אך הוא עדיין לא רעיל ולא מסוכן לאדם.

מכאן אפשר ללמוד, שאין זה ראוי להשליך לחיות דברי-מאכל הראויים למאכל אדם, גם אם אנחנו לא אוכלים אותם מסיבה כלשהי.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-03-26.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/trfa_nvla