ביאור:משלי ח כז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
= חוקי הטבע = |
= חוקי הטבע = |
||
בתיאור בריאת העולם בספר משלי, ישנו קטע שחוזר כמה פעמים על הפועל "חקק": |
בתיאור בריאת העולם בספר משלי, ישנו קטע שחוזר כמה פעמים על הפועל "חקק": |
||
[[משלי ח כז]]: |
[[משלי ח כז]]: |
||
{{צ|בהכינו שמים שם אני, '''בחקו''' חוג על פני תהום. |
{{צ|בהכינו שמים שם אני, '''בחקו''' חוג על פני תהום. |
||
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום. |
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום. |
||
בשומו לים '''חקו''' ומים לא יעברו פיו, '''בחוקו''' מוסדי ארץ}}: |
בשומו לים '''חקו''' ומים לא יעברו פיו, '''בחוקו''' מוסדי ארץ}}: |
||
הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: '''שמים''' |
הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: '''שמים''', '''ים''', '''ארץ'''. |
||
ניתן לפרש את הפסוקים לפי [[ביאור:חקק = חרת, חצב בסלע, קבע כלל לטווח ארוך|שתי משמעויות של הפועל חקק]] . |
ניתן לפרש את הפסוקים לפי [[ביאור:חקק = חרת, חצב בסלע, קבע כלל לטווח ארוך|שתי משמעויות של הפועל חקק]] . |
||
1. משמעות מוחשית: ה' '''חקק''' |
1. משמעות מוחשית: ה' '''חקק''', פיסל ועיצב את צורתם של השמים, הים והארץ: |
||
::* {{צ|בהכינו שמים שם אני, בחקו חוג על פני תהום}} - ה' '''הכין''' ונתן צורה '''לשמים''' (האטמוספירה) בצורת '''חוג''' ( [[ביאור:חוג = מעגל או מעטפת-כדור|= כדור]] ) המקיף את '''התהום''' = המים הרבים שכיסו את כדור הארץ; (באותו זמן העולם היה מכוסה מים - עד היום השני של בריאת העולם). |
::* {{צ|בהכינו שמים שם אני, בחקו חוג על פני תהום}} - ה' '''הכין''' ונתן צורה '''לשמים''' (האטמוספירה) בצורת '''חוג''' ( [[ביאור:חוג = מעגל או מעטפת-כדור|= כדור]] ) המקיף את '''התהום''' = המים הרבים שכיסו את כדור הארץ; (באותו זמן העולם היה מכוסה מים - עד היום השני של בריאת העולם). |
||
::* {{צ|בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו}} - לאחר מכן ה' נתן צורה לים - קבע את גבולותיו וקבע שהמים לא יוכלו לעבור את הגבולות ולהציף את היבשה; זה היה ביום השלישי של בריאת העולם; |
::* {{צ|בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו}} - לאחר מכן ה' נתן צורה לים - קבע את גבולותיו וקבע שהמים לא יוכלו לעבור את הגבולות ולהציף את היבשה; זה היה ביום השלישי של בריאת העולם; |
||
::* {{צ|בחוקו מוסדי ארץ}} - באותו זמן, בכך שה' נתן צורה לים, הוא גם נתן צורה ליבשה = '''הארץ''' |
::* {{צ|בחוקו מוסדי ארץ}} - באותו זמן, בכך שה' נתן צורה לים, הוא גם נתן צורה ליבשה = '''הארץ'''. |
||
2. משמעות מופשטת: ה' קבע '''חוקים''' |
2. משמעות מופשטת: ה' קבע '''חוקים''', כללים קבועים להתנהגותם של השמים, הים והארץ - כללים שקיימים מאז ועד היום - והם '''חוקי''' הטבע. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
<div class="advanced"> |
<div class="advanced"> |
||
==פסוקים נוספים על חוקי הטבע== |
==פסוקים נוספים על חוקי הטבע== |
||
::* {{צמ| |
::* {{צמ|לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ '''לִבְלִי חֹק''' וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ|ישעיהו ה יד}}(ראו [[ביאור:חטא הניתוק מהטבע|חטא הניתוק מהטבע]] ). |
||
::* {{צמ|'''חֹק''' חָג עַל פְּנֵי מָיִם, עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ|איוב כו י}} |
|||
:: |
|||
::* {{צמ|'''חק''' חג על פני מים, עד תכלית אור עם חשך|איוב כו י}} |
|||
</div> |
</div> |
||
::* |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
</noinclude> |
|||
{{מקורות|מקורות= |
{{מקורות|מקורות= |
||
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-08-2729.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-07-30. |
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-08-2729.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-07-30. |
||
}} |
}} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
<noinclude> |
|||
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-08-2729.html}} |
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-08-2729.html}} |
||
גרסה מ־11:47, 7 באוקטובר 2010
חוקי הטבע
בתיאור בריאת העולם בספר משלי, ישנו קטע שחוזר כמה פעמים על הפועל "חקק":
"בהכינו שמים שם אני, בחקו חוג על פני תהום.
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום.
בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו, בחוקו מוסדי ארץ":
הפועל חוזר שלוש פעמים, ביחס לשלושת חלקי הבריאה: שמים, ים, ארץ.
ניתן לפרש את הפסוקים לפי שתי משמעויות של הפועל חקק .
1. משמעות מוחשית: ה' חקק, פיסל ועיצב את צורתם של השמים, הים והארץ:
- "בהכינו שמים שם אני, בחקו חוג על פני תהום" - ה' הכין ונתן צורה לשמים (האטמוספירה) בצורת חוג ( = כדור ) המקיף את התהום = המים הרבים שכיסו את כדור הארץ; (באותו זמן העולם היה מכוסה מים - עד היום השני של בריאת העולם).
- "בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו" - לאחר מכן ה' נתן צורה לים - קבע את גבולותיו וקבע שהמים לא יוכלו לעבור את הגבולות ולהציף את היבשה; זה היה ביום השלישי של בריאת העולם;
- "בחוקו מוסדי ארץ" - באותו זמן, בכך שה' נתן צורה לים, הוא גם נתן צורה ליבשה = הארץ.
2. משמעות מופשטת: ה' קבע חוקים, כללים קבועים להתנהגותם של השמים, הים והארץ - כללים שקיימים מאז ועד היום - והם חוקי הטבע.
כמה פסוקים לפני כן, אומרת הבינה (משלי ח טו): "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק"; תיאור חוקי הטבע בא, כנראה, להשלים קביעה זו - גם ה' בכבודו ובעצמו, כשקבע את חוקי הטבע, השתמש בחכמה ובבינה, ולכן גם הרוזנים צריכים להשתמש בהם כשהם קובעים חוקים לחברה ולמדינה.
פסוקים נוספים על חוקי הטבע
- (ישעיהו ה יד): "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ"(ראו חטא הניתוק מהטבע ).
- (איוב כו י): "חֹק חָג עַל פְּנֵי מָיִם, עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ"
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חוקי הטבע
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-30.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-08-2729