ביאור:תבונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
החלפת קטגוריה במידה
שורה 4: שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
{{מאמר הגדרה}}


'''תבונה''' או '''בינה''' היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. כך פירשו חכמינו על הפסוק {{צמ|ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה '''ובתבונה''' ובדעת ובכל מלאכה|שמות לא ג}}: {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . תפקיד ה '''בינה''' הוא '''בניה''' של קומה נוספת על-גבי הקומה הראשונה שהיא החכמה. ואכן, בספר משלי התבונה קשורה בדרך-כלל ללב - מקום המחשבות:
'''תבונה''' או '''בינה''' היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. כך פירשו חכמינו על הפסוק [[שמות לא ג]]: " {{צ|ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה '''ובתבונה''' ובדעת ובכל מלאכה}} ": {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . תפקיד ה '''בינה''' הוא '''בניה''' של קומה נוספת על-גבי הקומה הראשונה שהיא החכמה. ואכן, בספר משלי התבונה קשורה בדרך-כלל ללב - מקום המחשבות:


::*משלי יח טו: {{צ|'''לב נבון''' יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת}}
::*משלי יח טו: " {{צ|'''לב נבון''' יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת}} "
::*משלי יט ח: {{צ|קונה '''לב''' - אוהב נפשו, שומר '''תבונה''' למצוא טוב}}
::*משלי יט ח: " {{צ|קונה '''לב''' - אוהב נפשו, שומר '''תבונה''' למצוא טוב}} "


==בחינה עצמית - האם אני נבון?==
==בחינה עצמית - האם אני נבון?==


::*האם, כשאני לומד משהו, הוא נשאר בזכרון שלי לאורך זמן? {{צמ|'''בלב נבון''' תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע|משלי יד לג}}( [[ביאור:קוצים בלב|פירוט]] ).
::*האם, כשאני לומד משהו, הוא נשאר בזכרון שלי לאורך זמן? [[משלי יד לג]]: " {{צ|'''בלב נבון''' תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע}} " ( [[ביאור:קוצים בלב|פירוט]] ).
::*האם קל לי לשלוף מידע מתוך הזיכרון? {{צמ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת '''לנבון''' נקל|משלי יד ו}}( [[ביאור:ביקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|פירוט]] ).
::*האם קל לי לשלוף מידע מתוך הזיכרון? [[משלי יד ו]]: " {{צ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת '''לנבון''' נקל}} " ( [[ביאור:ביקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל למצוא פתרונות לבעיות בעזרת האמצעים שבידי, גם כאשר נראה שהם לא מספיקים? {{צמ|את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|משלי יז כד}}( [[ביאור:את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל למצוא פתרונות לבעיות בעזרת האמצעים שבידי, גם כאשר נראה שהם לא מספיקים? [[משלי יז כד]]: " {{צ|את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ}} " ( [[ביאור:את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|פירוט]] ).
::*האם אני מעז לחקור ולבדוק היטב גם אנשים עשירים, שחושבים שהם חכמים גדולים? {{צמ|חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו|משלי כח יא}}'''
::*האם אני מעז לחקור ולבדוק היטב גם אנשים עשירים, שחושבים שהם חכמים גדולים? [[משלי כח יא]]: " {{צ|חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו}} " '''
::*האם אני משחק במשחקים הדורשים חכמה ומחשבה? {{צמ|כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה '''לאיש תבונה'''|משלי י כג}}( [[ביאור:אוטומטי כמו הצחוק|פירוט]] ).
::*האם אני משחק במשחקים הדורשים חכמה ומחשבה? [[משלי י כג]]: " {{צ|כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה '''לאיש תבונה'''}} " ( [[ביאור:אוטומטי כמו הצחוק|פירוט]] ).
::*האם אני שמח כשאני מצליח לשנות לטובה את התנהגותי? {{צמ|אולת שמחה לחסר לב, '''ואיש תבונה''' יישר לכת|משלי טו כא}}( [[ביאור:איוולת - שמחה לחסר-לב, ואיש תבונה יישר לכת|פירוט]] ).
::*האם אני שמח כשאני מצליח לשנות לטובה את התנהגותי? [[משלי טו כא]]: " {{צ|אולת שמחה לחסר לב, '''ואיש תבונה''' יישר לכת}} " ( [[ביאור:איוולת - שמחה לחסר-לב, ואיש תבונה יישר לכת|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לחסוך במילים כדי שאוכל לחשוב בנחת על הדברים שאני שומע? {{צמ|חושך אמריו יודע דעת, וקר רוח '''איש תבונה'''|משלי יז כז}}( [[ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לחסוך במילים כדי שאוכל לחשוב בנחת על הדברים שאני שומע? [[משלי יז כז]]: " {{צ|חושך אמריו יודע דעת, וקר רוח '''איש תבונה'''}} " ( [[ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר|פירוט]] ).
::*האם, כשאני חושב על ידיעה ששמעתי (למשל בחדשות) ומנסה להבין את משמעותה, אני משתדל לברר את כל העובדות הנוספות הקשורות לנושא כדי שהמסקנות שלי יהיו מבוססות? {{צמ|'''לב נבון''' יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת|משלי טו יד}}( [[ביאור:לב נבון יבקש דעת, ופי כסילים ירעה איוולת|פירוט]] ).
::*האם, כשאני חושב על ידיעה ששמעתי (למשל בחדשות) ומנסה להבין את משמעותה, אני משתדל לברר את כל העובדות הנוספות הקשורות לנושא כדי שהמסקנות שלי יהיו מבוססות? [[משלי טו יד]]: " {{צ|'''לב נבון''' יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת}} " ( [[ביאור:לב נבון יבקש דעת, ופי כסילים ירעה איוולת|פירוט]] ).
::*האם אני יכול, מתוך ניתוח של מעשי הזולת, לדעת מה הוא מתכנן? האם אני יכול, מתוך הסתכלות בהבעת פניו של הזולת, לדעת מה הוא רוצה להגיד? {{צמ|מים עמקים עצה בלב איש, '''ואיש תבונה''' ידלנה|משלי כ ה}}.
::*האם אני יכול, מתוך ניתוח של מעשי הזולת, לדעת מה הוא מתכנן? האם אני יכול, מתוך הסתכלות בהבעת פניו של הזולת, לדעת מה הוא רוצה להגיד? [[משלי כ ה]]: " {{צ|מים עמקים עצה בלב איש, '''ואיש תבונה''' ידלנה}} ".
::*האם אני מסוגל לחבר כמה רעיונות שלמדתי על-מנת ליצור רעיון חדש, כמו שיוצרים חבל על-ידי ליפוף של כמה חוטים? {{צמ|ישמע חכם ויוסף לקח, '''ונבון''' - '''תחבלות''' יקנה|משלי א ה}}
::*האם אני מסוגל לחבר כמה רעיונות שלמדתי על-מנת ליצור רעיון חדש, כמו שיוצרים חבל על-ידי ליפוף של כמה חוטים? [[משלי א ה]]: " {{צ|ישמע חכם ויוסף לקח, '''ונבון''' - '''תחבלות''' יקנה}} "
::*האם אני מסוגל לנהל ארגון בלי להעסיק מספר רב של מנהלי-משנה, הגורמים לבזבוז כספי הארגון? האם אני מסוגל להקים ממשלה יציבה עם מספר קטן של שרים? {{צמ|בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך|משלי כח ב}}
::*האם אני מסוגל לנהל ארגון בלי להעסיק מספר רב של מנהלי-משנה, הגורמים לבזבוז כספי הארגון? האם אני מסוגל להקים ממשלה יציבה עם מספר קטן של שרים? [[משלי כח ב]]: " {{צ|בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך}} "
::*האם אני שותק כשאנשים מבזים אותי? {{צמ|בז לרעהו חסר לב, ואיש '''תבונות''' יחריש|משלי יא יב}}( [[ביאור:שאול - איש תבונות|פירוט]] ) '''
::*האם אני שותק כשאנשים מבזים אותי? [[משלי יא יב]]: " {{צ|בז לרעהו חסר לב, ואיש '''תבונות''' יחריש}} " ( [[ביאור:שאול - איש תבונות|פירוט]] ) '''


==מושגים דומים==
==מושגים דומים==
שורה 28: שורה 28:
''' תבונה''' היא דבר שאדם '''מפיק''' ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
''' תבונה''' היא דבר שאדם '''מפיק''' ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):


::* {{צמ|אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה|משלי ג יג}}
::* [[משלי ג יג]]: " {{צ|אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה}} "


'''הנבונים''' משתמשים בעיקר '''בלב''' ( [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור. ראו:
'''הנבונים''' משתמשים בעיקר '''בלב''' ( [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור. ראו:


::* [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] . '''
::* [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] . '''
::* [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .
::* [[ביאור:החכם מדבר כך שכולם יוכלו להבין בלי להתעמק|שני פסוקים על מים עמוקים]] .


כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד, ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים; ראו:
כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד, ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים; ראו:
שורה 51: שורה 51:


<div class="advanced">
<div class="advanced">
'''


המילה "מבין" חדרה גם לשפה האנגלית - ראו [http://en.wikipedia.org/wiki/Maven Maven]
המילה "מבין" חדרה גם לשפה האנגלית - ראו [http://en.wikipedia.org/wiki/Maven Maven]
שורה 56: שורה 57:
</div>
</div>


'''


<div class="future">
<div class="future">
שורה 62: שורה 64:


::* [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|איש תבונה]]
::* [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|איש תבונה]]
::*משלי א ב: {{צ|לדעת חכמה ומוסר, '''להבין''' אמרי '''בינה'''}} ( [[ביאור:מבנה משלי א-02|פירוט]] )
::*משלי א ב: " {{צ|לדעת חכמה ומוסר, '''להבין''' אמרי '''בינה'''}} " ( [[ביאור:לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה|פירוט]] )
::*משלי א ה: {{צ|ישמע חכם ויוסף לקח, '''ונבון''' תחבולות יקנה}} ( [[ביאור:מבנה משלי א-05|פירוט]] ) '''
::*משלי א ה: " {{צ|ישמע חכם ויוסף לקח, '''ונבון''' תחבולות יקנה}} " ( [[ביאור:ללמוד גם אחרי התואר|פירוט]] ) '''
::* {{צמ|כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך|משלי ב ג}}
::* [[משלי ב ג]]: " {{צ|כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך}} "
::* {{צמ|כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה|משלי ב ו}}
::* [[משלי ב ו]]: " {{צ|כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה}} "
::* {{צמ|מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה|משלי ב יא}}
::* [[משלי ב יא]]: " {{צ|מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה}} "
::* {{צמ|שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה|משלי ד א}}
::* [[משלי ד א]]: " {{צ|שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה}} "
::* {{צמ|בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך|משלי ה א}}
::* [[משלי ה א]]: " {{צ|בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך}} "
::* {{צמ|אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא|משלי ז ד}}
::* [[משלי ז ד]]: " {{צ|אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא}} "
::* {{צמ|וארא בפתאים אבינה בבנים, נער חסר לב|משלי ז ז}}
::* [[משלי ז ז]]: " {{צ|וארא בפתאים אבינה בבנים, נער חסר לב}} "
::* {{צמ|כלם נכחים למבין , וישרים למצאי דעת|משלי ח ט}}
::* [[משלי ח ט]]: " {{צ|כלם נכחים למבין , וישרים למצאי דעת}} "
::* {{צמ|לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה|משלי ח יד}}
::* [[משלי ח יד]]: " {{צ|לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה}} "
::* {{צמ|עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה|משלי ט ו}}
::* [[משלי ט ו]]: " {{צ|עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה}} "
::* {{צמ|חכמת ערום '''הבין''' דרכו, ואולת כסילים מרמה|משלי יד ח}}( [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|פירוט]] )
::* [[משלי יד ח]]: " {{צ|חכמת ערום '''הבין''' דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " ( [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|פירוט]] )
::* {{צמ|פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו|משלי יד טו}}( [[ביאור:פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו|פירוט]] )
::* [[משלי יד טו]]: " {{צ|פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו}} " ( [[ביאור:פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו|פירוט]] )
::* {{צמ|ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת|משלי יד כט}}
::* [[משלי יד כט]]: " {{צ|ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת}} "
::* {{צמ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף|משלי טז טז}}(ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::* [[משלי טז טז]]: " {{צ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף}} " (ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::* {{צמ|לחכם לב יקרא '''נבון,''' ומתק שפתים יסיף לקח|משלי טז כא}}- פגישה  בין חכם לב לבין נבון מוסיפה לימוד לשני הצדדים ( [[ביאור:לחכם לב ייקרא נבון, ומתק שפתיים יוסיף לקח|פירוט]] )
::* [[משלי טז כא]]: " {{צ|לחכם לב יקרא '''נבון,''' ומתק שפתים יסיף לקח}} " - פגישה  בין חכם לב לבין נבון מוסיפה לימוד לשני הצדדים ( [[ביאור:לחכם לב ייקרא נבון, ומתק שפתיים יוסיף לקח|פירוט]] )
::* {{צמ|לא יחפץ כסיל בתבונה , כי אם בהתגלות לבו|משלי יח ב}}'''
::* [[משלי יח ב]]: " {{צ|לא יחפץ כסיל בתבונה , כי אם בהתגלות לבו}} " '''
::* {{צמ|לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת|משלי יט כה}}(ראו [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] ).
::* [[משלי יט כה]]: " {{צ|לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת}} " (ראו [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] ).
::* {{צמ|מה' מצעדי גבר, ואדם מה? יבין דרכו|משלי כ כד}}'''
::* [[משלי כ כד]]: " {{צ|מה' מצעדי גבר, ואדם מה? יבין דרכו}} " '''
::* {{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'|משלי כא ל}}
::* [[משלי כא ל]]: " {{צ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'}} "
::* {{צמ|אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל|משלי כג ד}}
::* [[משלי כג ד]]: " {{צ|אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל}} "
::* {{צמ|אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה|משלי כג כג}}
::* [[משלי כג כג]]: " {{צ|אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה}} "
::* {{צמ|כי תאמר הן לא ידענו זה - הלא תכן לבות הוא יבין , ונצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפעלו|משלי כד יב}}
::* [[משלי כד יב]]: " {{צ|כי תאמר הן לא ידענו זה - הלא תכן לבות הוא יבין , ונצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפעלו}} "
::* {{צמ|אנשי רע לא יבינו משפט, ומבקשי ה' יבינו כל|משלי כח ה}}
::* [[משלי כח ה]]: " {{צ|אנשי רע לא יבינו משפט, ומבקשי ה' יבינו כל}} "
::* {{צמ|ידע צדיק דין דלים, רשע לא יבין דעת|משלי כט ז}}
::* [[משלי כט ז]]: " {{צ|ידע צדיק דין דלים, רשע לא יבין דעת}} "
::* {{צמ|בדברים לא יוסר עבד, כי יבין ואין מענה|משלי כט יט}}
::* [[משלי כט יט]]: " {{צ|בדברים לֹא יוסר עבד, כי יבין ואין מענה}} "
::* {{צמ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע|משלי ל ב}} 
::* [[משלי ל ב]]: " {{צ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע}} " 
::* {{צמ|נגיד חסר '''תבונות''' ורב מעשקות, שנאי בצע יאריך ימים|משלי כח טז}}( [[ביאור:מושל רשע יפגע דווקא בחלשים|פירוט]] )
::* [[משלי כח טז]]: " {{צ|נגיד חסר '''תבונות''' ורב מעשקות, שנאי בצע יאריך ימים}} " ( [[ביאור:מושל רשע יפגע דווקא בחלשים|פירוט]] )
::* {{צמ|פי ידבר חכמות, והגות לבי '''תבונות'''|תהלים מט ד}}
::* [[תהלים מט ד]]: " {{צ|פי ידבר חכמות, והגות לבי '''תבונות'''}} "
::* {{צמ|וירעם כתם לבבו, '''ובתבונות''' כפיו ינחם|תהלים עח עב}}'''
::* [[תהלים עח עב]]: " {{צ|וירעם כתם לבבו, '''ובתבונות''' כפיו ינחם}} " '''


==פסוקים נוספים בספר ישעיהו==
==פסוקים נוספים בספר ישעיהו==
שורה 98: שורה 100:
ראו [[ביאור:חושים ומומים בספר ישעיהו|חושים ומומים בספר ישעיהו]]  
ראו [[ביאור:חושים ומומים בספר ישעיהו|חושים ומומים בספר ישעיהו]]  


::* {{צמ|ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'|ישעיהו יא ב}}
::* [[ישעיהו יא ב]]: " {{צ|ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'}} "
::* {{צמ|לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו '''ובינת''' ''' נבניו''' תסתתר|ישעיהו כט יד}}
::* [[ישעיהו כט יד]]: " {{צ|לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו '''ובינת''' ''' נבניו''' תסתתר}} "
::* {{צמ|וידעו תעי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח|ישעיהו כט כד}}
::* [[ישעיהו כט כד]]: " {{צ|וידעו תעי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח}} "
::* {{צמ|את עם נועז לא תראה, עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה|ישעיהו לג יט}}
::* [[ישעיהו לג יט]]: " {{צ|את עם נועז לא תראה, עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה}} "
::* {{צמ|את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך '''תבונות''' יודיענו|ישעיהו מ יד}}'''
::* [[ישעיהו מ יד]]: " {{צ|את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך '''תבונות''' יודיענו}} " '''


</div>
</div>

גרסה מ־00:33, 21 בספטמבר 2009

תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תבונה

תבונה או בינה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. כך פירשו חכמינו על הפסוק שמות לא ג: " "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" ": "חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש" " (רש"י) . תפקיד ה בינה הוא בניה של קומה נוספת על-גבי הקומה הראשונה שהיא החכמה. ואכן, בספר משלי התבונה קשורה בדרך-כלל ללב - מקום המחשבות:

  • משלי יח טו: " "לב נבון יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת" "
  • משלי יט ח: " "קונה לב - אוהב נפשו, שומר תבונה למצוא טוב" "

בחינה עצמית - האם אני נבון?

  • האם, כשאני לומד משהו, הוא נשאר בזכרון שלי לאורך זמן? משלי יד לג: " "בלב נבון תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע" " ( פירוט ).
  • האם קל לי לשלוף מידע מתוך הזיכרון? משלי יד ו: " "בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל" " ( פירוט ).
  • האם אני משתדל למצוא פתרונות לבעיות בעזרת האמצעים שבידי, גם כאשר נראה שהם לא מספיקים? משלי יז כד: " "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ" " ( פירוט ).
  • האם אני מעז לחקור ולבדוק היטב גם אנשים עשירים, שחושבים שהם חכמים גדולים? משלי כח יא: " "חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו" "
  • האם אני משחק במשחקים הדורשים חכמה ומחשבה? משלי י כג: " "כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה לאיש תבונה" " ( פירוט ).
  • האם אני שמח כשאני מצליח לשנות לטובה את התנהגותי? משלי טו כא: " "אולת שמחה לחסר לב, ואיש תבונה יישר לכת" " ( פירוט ).
  • האם אני משתדל לחסוך במילים כדי שאוכל לחשוב בנחת על הדברים שאני שומע? משלי יז כז: " "חושך אמריו יודע דעת, וקר רוח איש תבונה" " ( פירוט ).
  • האם, כשאני חושב על ידיעה ששמעתי (למשל בחדשות) ומנסה להבין את משמעותה, אני משתדל לברר את כל העובדות הנוספות הקשורות לנושא כדי שהמסקנות שלי יהיו מבוססות? משלי טו יד: " "לב נבון יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת" " ( פירוט ).
  • האם אני יכול, מתוך ניתוח של מעשי הזולת, לדעת מה הוא מתכנן? האם אני יכול, מתוך הסתכלות בהבעת פניו של הזולת, לדעת מה הוא רוצה להגיד? משלי כ ה: " "מים עמקים עצה בלב איש, ואיש תבונה ידלנה" ".
  • האם אני מסוגל לחבר כמה רעיונות שלמדתי על-מנת ליצור רעיון חדש, כמו שיוצרים חבל על-ידי ליפוף של כמה חוטים? משלי א ה: " "ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון - תחבלות יקנה" "
  • האם אני מסוגל לנהל ארגון בלי להעסיק מספר רב של מנהלי-משנה, הגורמים לבזבוז כספי הארגון? האם אני מסוגל להקים ממשלה יציבה עם מספר קטן של שרים? משלי כח ב: " "בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך" "
  • האם אני שותק כשאנשים מבזים אותי? משלי יא יב: " "בז לרעהו חסר לב, ואיש תבונות יחריש" " ( פירוט )

מושגים דומים

תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):

  • משלי ג יג: " "אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה" "

הנבונים משתמשים בעיקר בלב ( = מקום המחשבות ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור. ראו:

כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד, ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים; ראו:

מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד חכמה מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש בבינה כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:

הבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת החכמה עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו:

המילה "מבין" חדרה גם לשפה האנגלית - ראו Maven

פסוקים נוספים בכתובים

  • איש תבונה
  • משלי א ב: " "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה" " ( פירוט )
  • משלי א ה: " "ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה" " ( פירוט )
  • משלי ב ג: " "כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך" "
  • משלי ב ו: " "כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה" "
  • משלי ב יא: " "מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה" "
  • משלי ד א: " "שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה" "
  • משלי ה א: " "בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך" "
  • משלי ז ד: " "אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא" "
  • משלי ז ז: " "וארא בפתאים אבינה בבנים, נער חסר לב" "
  • משלי ח ט: " "כלם נכחים למבין , וישרים למצאי דעת" "
  • משלי ח יד: " "לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה" "
  • משלי ט ו: " "עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה" "
  • משלי יד ח: " "חכמת ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה" " ( פירוט )
  • משלי יד טו: " "פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו" " ( פירוט )
  • משלי יד כט: " "ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת" "
  • משלי טז טז: " "קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף" " (ראו חכמה, בינה ומתכות יקרות ).
  • משלי טז כא: " "לחכם לב יקרא נבון, ומתק שפתים יסיף לקח" " - פגישה  בין חכם לב לבין נבון מוסיפה לימוד לשני הצדדים ( פירוט )
  • משלי יח ב: " "לא יחפץ כסיל בתבונה , כי אם בהתגלות לבו" "
  • משלי יט כה: " "לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת" " (ראו לץ - פתי ).
  • משלי כ כד: " "מה' מצעדי גבר, ואדם מה? יבין דרכו" "
  • משלי כא ל: " "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'" "
  • משלי כג ד: " "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל" "
  • משלי כג כג: " "אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה" "
  • משלי כד יב: " "כי תאמר הן לא ידענו זה - הלא תכן לבות הוא יבין , ונצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפעלו" "
  • משלי כח ה: " "אנשי רע לא יבינו משפט, ומבקשי ה' יבינו כל" "
  • משלי כט ז: " "ידע צדיק דין דלים, רשע לא יבין דעת" "
  • משלי כט יט: " "בדברים לֹא יוסר עבד, כי יבין ואין מענה" "
  • משלי ל ב: " "כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע" " 
  • משלי כח טז: " "נגיד חסר תבונות ורב מעשקות, שנאי בצע יאריך ימים" " ( פירוט )
  • תהלים מט ד: " "פי ידבר חכמות, והגות לבי תבונות" "
  • תהלים עח עב: " "וירעם כתם לבבו, ובתבונות כפיו ינחם" "

פסוקים נוספים בספר ישעיהו

ראו חושים ומומים בספר ישעיהו  

  • ישעיהו יא ב: " "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'" "
  • ישעיהו כט יד: " "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר" "
  • ישעיהו כט כד: " "וידעו תעי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח" "
  • ישעיהו לג יט: " "את עם נועז לא תראה, עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה" "
  • ישעיהו מ יד: " "את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו" "

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תבונה - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bwn