משנה פאה ב א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
| שורה 37: | שורה 37: | ||
===פירוש הרע"ב=== |
===פירוש הרע"ב=== |
||
'''אלו מפסיקין''' – בין שדה לשדה, ויהיו נחשבים כשתי שדות לענין הניח פאה באחת מהן על חברתה – לא עלתה לו לפאה, דכתיב (ויקרא יט): "פאת שדך" – שלא יניח פאה משדה לחברתה. |
'''אלו מפסיקין''' – בין שדה לשדה, ויהיו נחשבים כשתי שדות לענין הניח פאה באחת מהן על חברתה – לא עלתה לו לפאה, דכתיב ([[ויקרא פרק יט|ויקרא י"ט]]): "פאת שדך" – שלא יניח פאה משדה לחברתה. |
||
'''והשלולית''' – אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה, שאמות אחרות של מים שותות ממנה. |
'''והשלולית''' – אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה, שאמות אחרות של מים שותות ממנה. |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
'''שביל הרבים ושביל היחיד''' – שביל זוטר טובא, דשקיל כרעה ומנח כרעא. ואשמעינן דאפילו שביל דרבים, אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים – מפסיק בין השדות הזרועות; ואי לא – לא מפסיק. |
'''שביל הרבים ושביל היחיד''' – שביל זוטר טובא, דשקיל כרעה ומנח כרעא. ואשמעינן דאפילו שביל דרבים, אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים – מפסיק בין השדות הזרועות; ואי לא – לא מפסיק. |
||
'''הבור''' שדה שאינה זרועה. "והאדמה לא תשם" (בראשית מז) – מתרגמינן: "וארעה לא תבור". |
'''הבור''' שדה שאינה זרועה. "והאדמה לא תשם" ([[בראשית פרק מז|בראשית מ"ז]]) – מתרגמינן: "וארעה לא תבור". |
||
'''והניר''' – חרישה, כמו: "נירו לכם ניר" (ירמיהו ד). |
'''והניר''' – חרישה, כמו: "נירו לכם ניר" ([[ירמיהו פרק ד|ירמיהו ד']]). |
||
'''וזרע אחר''' – כגון ששתי השדות זרועים חטים, וביניהם קרקע זרוע מן אחר. ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר – כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה. |
'''וזרע אחר''' – כגון ששתי השדות זרועים חטים, וביניהם קרקע זרוע מן אחר. ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר – כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה. |
||
גרסה מ־16:46, 4 בינואר 2007
משנה פתוחה
- (א) ואלו מפסיקין לפאה:
- הנחל, והשלולית,
- ודרך היחיד, ודרך הרבים,
- ושביל הרבים,
- ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים,
- והבור, והניר, וזרע אחר.
- והקוצר לשחת – מפסיק;
- דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרים:
- אינו מפסיק, אלא אם כן חרש.
משנה מנוקדת
נוסחאות ופירושים
נוסח הרמב"ם
- ואלו מפסיקין לפאה:
- הנחל, והשלולית,
- ודרך היחיד, ודרך הרבים,
- ושביל הרבים,
- ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים,
- והבור, והניר, וזרע אחר.
- הקוצר לשחת – מפסיק;
- דברי ר' מאיר.
- וחכמים אומרים:
- אינו מפסיק, אלא אם כן חרש.
פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)
פירוש הרע"ב
אלו מפסיקין – בין שדה לשדה, ויהיו נחשבים כשתי שדות לענין הניח פאה באחת מהן על חברתה – לא עלתה לו לפאה, דכתיב (ויקרא י"ט): "פאת שדך" – שלא יניח פאה משדה לחברתה.
והשלולית – אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה, שאמות אחרות של מים שותות ממנה.
ודרך היחיד – ארבע אמות.
ודרך הרבים – שש עשרה אמה, ומשום סיפא נקט לה, דבעי למתני סיפא שכך אלה מפסיקין באילן. וקא משמע לן דאפילו דרך הרבים שהיא רחבה שש עשרה אמה – אינה מפסקת באילן.
שביל הרבים ושביל היחיד – שביל זוטר טובא, דשקיל כרעה ומנח כרעא. ואשמעינן דאפילו שביל דרבים, אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים – מפסיק בין השדות הזרועות; ואי לא – לא מפסיק.
הבור שדה שאינה זרועה. "והאדמה לא תשם" (בראשית מ"ז) – מתרגמינן: "וארעה לא תבור".
והניר – חרישה, כמו: "נירו לכם ניר" (ירמיהו ד').
וזרע אחר – כגון ששתי השדות זרועים חטים, וביניהם קרקע זרוע מן אחר. ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר – כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה.
והקוצר לשחת מפסיק – דקסבר: כל לשחת – לאו קצירה היא, דלא חשבינן לה אתחלתא דקצירה. שחת תבואה שלא הביאה שליש, וקוצרים אותה להאכיל לבהמות. ואין הלכה כרבי מאיר.