ביאור:תבונה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
בוט טוען עדכון |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
''' תבונה''' או ''' בינה''' היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. ''' |
''' תבונה''' או ''' בינה''' היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. ''' |
||
כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק {{צמ|תוכן=ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה '''ובתבונה''' ובדעת ובכל מלאכה|מקור=שמות לא ג}}: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; |
כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק {{צמ|תוכן=ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה '''ובתבונה''' ובדעת ובכל מלאכה|מקור=שמות לא ג}}: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; '''תבונה''' - '''מבין דבר מליבו''' מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש}} " {{קטן|(רש"י)|}} . |
||
בספר משלי, ''' הנבונים''' משתמשים בעיקר ''' בלב''' ( [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] , [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] . |
בספר משלי, ''' הנבונים''' משתמשים בעיקר ''' בלב''' ( [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] , [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] . |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
==פסוקים נוספים בספר משלי== |
==פסוקים נוספים בספר משלי== |
||
::*משלי א ב: " {{צ|תוכן=לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי |
::*משלי א ב: " {{צ|תוכן=לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי '''בינה''' ... ישמע חכם ויוסף לקח '''ונבון''' תחבלות יקנה}} , {{צ|תוכן=להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם}} " (ראו [[ביאור:למי מיועד ספר משלי?|למי מיועד ספר משלי]] ) |
||
::* {{צמ|תוכן=כי אם '''לבינה''' תקרא '''לתבונה''' תתן קולך|מקור=משלי ב ג}} |
::* {{צמ|תוכן=כי אם '''לבינה''' תקרא '''לתבונה''' תתן קולך|מקור=משלי ב ג}} |
||
::* {{צמ|תוכן=כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת '''ותבונה''' |מקור=משלי ב ו}} |
::* {{צמ|תוכן=כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת '''ותבונה''' |מקור=משלי ב ו}} |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
::* {{צמ|תוכן=עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך '''בינה''' |מקור=משלי ט ו}} |
::* {{צמ|תוכן=עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך '''בינה''' |מקור=משלי ט ו}} |
||
::* {{צמ|תוכן=בקש לץ חכמה ואין, ודעת '''לנבון''' נקל|מקור=משלי יד ו}} |
::* {{צמ|תוכן=בקש לץ חכמה ואין, ודעת '''לנבון''' נקל|מקור=משלי יד ו}} |
||
::* {{צמ|תוכן=חכמת ערום '''הבין''' דרכו, ואולת כסילים מרמה|מקור=משלי יד ח}}יד15: {{צ|תוכן=פתי יאמין לכל דבר, וערום |
::* {{צמ|תוכן=חכמת ערום '''הבין''' דרכו, ואולת כסילים מרמה|מקור=משלי יד ח}}יד15: {{צ|תוכן=פתי יאמין לכל דבר, וערום '''יבין''' לאשרו}} (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - דרכו של הערמומי לעומת החכם|מה מבין הערום]] ) |
||
::* {{צמ|תוכן=ארך אפים רב '''תבונה,''' וקצר רוח מרים אולת|מקור=משלי יד כט}} |
::* {{צמ|תוכן=ארך אפים רב '''תבונה,''' וקצר רוח מרים אולת|מקור=משלי יד כט}} |
||
::* {{צמ|תוכן=קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות '''בינה''' נבחר מכסף|מקור=משלי טז טז}}(ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ). |
::* {{צמ|תוכן=קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות '''בינה''' נבחר מכסף|מקור=משלי טז טז}}(ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ). |
גרסה מ־15:11, 27 באפריל 2008
תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
תבונה או בינה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות.
כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק (שמות לא ג): "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה": "חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש" " (רש"י) .
בספר משלי, הנבונים משתמשים בעיקר בלב ( = מקום המחשבות ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו חכמים, נבונים ואיברי גופם , שני פסוקים על מים עמוקים .
תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
- (משלי ג יג): "אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה"
כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ראו חכמה, בינה, יראה, אהבה ; דרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ראו ואורך ימים תבונה .
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד חכמה מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש בבינה כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו חכמה, בינה, דעת ויצירה , שני שלבים בלימוד .
הבינה היא כישרון מתקדם יותר - מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה ; ראו גם מה מרוויחים משתיקה .
הבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת החכמה עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו רעיו של הבן .
ראו גם: איש תבונה
פסוקים נוספים בספר משלי
- משלי א ב: " "לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה ... ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה" , "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם" " (ראו למי מיועד ספר משלי )
- (משלי ב ג): "כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך"
- (משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה"
- (משלי ב יא): "מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה"
- (משלי ד א): "שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה"
- (משלי ה א): "בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך"
- (משלי ז ד): "אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא"
- (משלי ז ז): "וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב"
- (משלי ח ט): "כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת"
- (משלי ח יד): "לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה"
- (משלי ט ו): "עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה"
- (משלי יד ו): "בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל"
- (משלי יד ח): "חכמת ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה"יד15: "פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו" (ראו מה מבין הערום )
- (משלי יד כט): "ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת"
- (משלי טז טז): "קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף"(ראו חכמה, בינה ומתכות יקרות ).
- (משלי טז כא): "לחכם לב יקרא נבון , ומתק שפתים יסיף לקח"(ראו קריאות ושמות )
- (משלי יז י): "תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה"(כי המבין מסיק מסקנות מהגערה; פירוט )
-
- (משלי יז כד): "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ"( פירוט )
- (משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו"
- (משלי יט כה): "לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת"(ראו לץ - פתי ).
- (משלי כ כד): "מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו"
- (משלי כא ל): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"
- (משלי כג ד): "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל"
- (משלי כג כג): "אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה"
- (משלי כד יב): "כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו"
- (משלי כח ב): "בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך"
- (משלי כח ה): "אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו כל"
- (משלי כח יא): "חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו"
- (משלי כח טז): "נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים"
- (משלי כט ז): "ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת"
- (משלי כט יט): "בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה"
- (משלי ל ב): "כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע"
פסוקים נוספים בספר ישעיהו
- (ישעיהו יא ב): "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'"
- (ישעיהו כט יד): "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר"
- (ישעיהו כט כד): "וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח"
- (ישעיהו לג יט): "את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה"
- (ישעיהו מ יד): "את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו"
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.
תגובות
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bwn