ביאור:תבונה: הבדלים בין גרסאות בדף

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
.
בוט טוען עדכון
שורה 1: שורה 1:


= תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות =
{{מאמר הגדרה}}
{{מאמר הגדרה}}
''' תבונה''' או ''' בינה''' היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. '''

כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק ( [[ביאור:שמות לא ג]] {{צ|תוכן=): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה <span style="text-decoration:underline">ובתבונה</span> ובדעת ובכל מלאכה}} ): {{צ|תוכן=ואמלא אתו רוח אלהים <span style="text-decoration:underline">בחכמה</span> ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה}}: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; <span style="text-decoration:underline">תבונה</span> - <span style="text-decoration:underline">מבין דבר מליבו</span> מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש}} {{קטן|(רש"י)|}} .
תגובה ל: [[Tnk1/ljon/jorj/byn1|בינ א]] שנכתבה ב13:40:25  29.07.2005
בספר משלי, ''' הנבונים''' משתמשים בעיקר ''' בלב''' ( [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] , [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .

''' תבונה''' היא דבר שאדם ''' מפיק''' ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
בלשון המקרא יש מילים רבות שמתארות כישרונות אינטלקטואליים שונים. אחת ממילים אלה היא {{צ|תוכן=בינה}} .
::* {{צמ|תוכן=אשרי אדם מצא חכמה, ואדם '''יפיק תבונה''' |מקור=משלי ג יג}}

כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ראו [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] ; דרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ראו [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|ואורך ימים תבונה]] .
לדעתי, המשמעות הייחודית של ה"בינה" היא - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות.
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד ''' חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש ''' בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]] , [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]] .

הבינה היא כישרון מתקדם יותר - [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]] ; ראו גם [[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|מה מרוויחים משתיקה]] .
פירוש זה מתאים לדברי רש"י על הפסוק ( [[ביאור:שמות לא ג]] {{צ|תוכן=): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה <span style="text-decoration:underline">ובתבונה</span> ובדעת ובכל מלאכה}} ): {{צ|תוכן=ואמלא אתו רוח אלהים <span style="text-decoration:underline">בחכמה</span> ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה}}: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; <span style="text-decoration:underline">תבונה</span> - <span style="text-decoration:underline">מבין דבר מליבו</span> מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש}}.
''' הבינה''' עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת ''' החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו [[ביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] . '''

ראו גם: [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|איש תבונה]] '''
בספר משלי, {{צ|תוכן=הנבונים}} משתמשים בעיקר [[ביאור:לב = מקום המחשבות|''בלב''= מקום המחשבות]] (בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור); ע"ע [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] , [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .

{{צ|תוכן=תבונה}} היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):

::* [[ביאור:ג יג]] : {{צ|תוכן=אשרי אדם מצא חכמה, ואדם <span style="text-decoration:underline">יפיק תבונה</span> }}

כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ע"ע [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] ; ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ע"ע [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|ואורך ימים תבונה]] .

מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד {{צ|תוכן=חכמה}} מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש {{צ|תוכן=בבינה}} כדי להסיק מסקנות חדשות; ע"ע [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]] , [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]] .

הבינה היא כישרון מתקדם יותר - [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]] ; ע' גם [[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|מה מרוויחים משתיקה]] .

{{צ|תוכן=הבינה}} עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת {{צ|תוכן=החכמה}} עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ע"ע [[ביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] .

==ביטויים נוספים==

::*
:: [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|''איש תבונה'']]
::

'''

<div class="future">
<div class="future">

==פסוקים נוספים בספר משלי==
==פסוקים נוספים בספר משלי==
::*משלי א2-6: " {{צ|תוכן=לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי <span style="text-decoration:underline">בינה</span> ... ישמע חכם ויוסף לקח <span style="text-decoration:underline">ונבון</span> תחבלות יקנה}} , {{צ|תוכן=להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם}} " (ראו [[ביאור:למי מיועד ספר משלי?|למי מיועד ספר משלי]] )

::* {{צמ|תוכן=כי אם '''לבינה''' תקרא '''לתבונה''' תתן קולך|מקור=משלי ב ג}}
::*
::* {{צמ|תוכן=כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת '''ותבונה''' |מקור=משלי ב ו}}
::משלי א2-6: " {{צ|תוכן=לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי <span style="text-decoration:underline">בינה</span> ... ישמע חכם ויוסף לקח <span style="text-decoration:underline">ונבון</span> תחבלות יקנה}} , {{צ|תוכן=להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם}} " (ע"ע [[ביאור:למי מיועד ספר משלי?|למי מיועד ספר משלי]] )
::* {{צמ|תוכן=מזמה תשמר עליך, '''תבונה''' תנצרכה|מקור=משלי ב יא}}
::
::* {{צמ|תוכן=שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת '''בינה''' |מקור=משלי ד א}}
::*
:: {{צמ|תוכן=כי אם <span style="text-decoration:underline">לבינה</span> תקרא <span style="text-decoration:underline">לתבונה</span> תתן קולך|מקור=משלי ב ג}}
::* {{צמ|תוכן=בני! לחכמתי הקשיבה, '''לתבונתי''' הט אזנך|מקור=משלי ה א}}
::* {{צמ|תוכן=אמר לחכמה אחתי את, ומדע '''לבינה''' תקרא|מקור=משלי ז ד}}
::
::* {{צמ|תוכן=וארא בפתאים '''אבינה''' בבנים נער חסר לב|מקור=משלי ז ז}}
::*
:: {{צמ|תוכן=כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת <span style="text-decoration:underline">ותבונה</span> |מקור=משלי ב ו}}
::* {{צמ|תוכן=כלם נכחים '''למבין''' וישרים למצאי דעת|מקור=משלי ח ט}}
::* {{צמ|תוכן=לי עצה ותושיה, אני '''בינה''' לי גבורה|מקור=משלי ח יד}}
::
::* {{צמ|תוכן=עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך '''בינה''' |מקור=משלי ט ו}}
::*
:: {{צמ|תוכן=מזמה תשמר עליך, <span style="text-decoration:underline">תבונה</span> תנצרכה|מקור=משלי ב יא}}
::* {{צמ|תוכן=בקש לץ חכמה ואין, ודעת '''לנבון''' נקל|מקור=משלי יד ו}}
::*משלי יד8: {{צ|תוכן=חכמת ערום <span style="text-decoration:underline">הבין</span> דרכו, ואולת כסילים מרמה}} יד15: {{צ|תוכן=פתי יאמין לכל דבר, וערום <span style="text-decoration:underline">יבין</span> לאשרו}}   (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - דרכו של הערמומי לעומת החכם|מה מבין הערום]] )
::
::* {{צמ|תוכן=ארך אפים רב '''תבונה,''' וקצר רוח מרים אולת|מקור=משלי יד כט}}
::*
:: {{צמ|תוכן=שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת <span style="text-decoration:underline">בינה</span> |מקור=משלי ד א}}
::*משלי טז16: {{צ|תוכן=קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות <span style="text-decoration:underline">בינה</span> נבחר מכסף}} (ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::*משלי טז21: {{צ|תוכן=לחכם לב יקרא <span style="text-decoration:underline">נבון</span> , ומתק שפתים יסיף לקח}} (ראו [[ביאור:קריאות ושמות בספר משלי|קריאות ושמות]] )
::
::*משלי יז10 : {{צ|תוכן=תחת גערה <span style="text-decoration:underline">במבין</span> מהכות כסיל מאה}} (כי המבין מסיק מסקנות מהגערה; [[ביאור:גערה עלולה לגרום נזק נפשי|לפירוט ע' כאן]] )
::*
:: {{צמ|תוכן=בני! לחכמתי הקשיבה, <span style="text-decoration:underline">לתבונתי</span> הט אזנך|מקור=משלי ה א}}
::*משלי יז24 : {{צ|תוכן=את פני <span style="text-decoration:underline">מבין</span> חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ}} ( [[ביאור:את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|פירוט]] )
::* {{צמ|תוכן=לא יחפץ כסיל '''בתבונה''' כי אם בהתגלות לבו|מקור=משלי יח ב}}
::
::*משלי יט25: {{צ|תוכן=לץ תכה ופתי יערים, והוכח <span style="text-decoration:underline">לנבון</span> יבין דעת}} (ראו [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] ).
::*
:: {{צמ|תוכן=אמר לחכמה אחתי את, ומדע <span style="text-decoration:underline">לבינה</span> תקרא|מקור=משלי ז ד}}
::* {{צמ|תוכן=מה' מצעדי גבר ואדם מה '''יבין''' דרכו|מקור=משלי כ כד}}
::* {{צמ|תוכן=אין חכמה ואין '''תבונה''' ואין עצה לנגד ה'|מקור=משלי כא ל}}
::
::* {{צמ|תוכן=אל תיגע להעשיר, '''מבינתך''' חדל|מקור=משלי כג ד}}
::*
:: {{צמ|תוכן=וארא בפתאים <span style="text-decoration:underline">אבינה</span> בבנים נער חסר לב|מקור=משלי ז ז}}
::* {{צמ|תוכן=אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר '''ובינה''' |מקור=משלי כג כג}}
::* {{צמ|תוכן=כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא '''יבין''' ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו|מקור=משלי כד יב}}
::
::* {{צמ|תוכן=בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם '''מבין''' ידע כן יאריך|מקור=משלי כח ב}}
::*
:: {{צמ|תוכן=כלם נכחים <span style="text-decoration:underline">למבין</span> וישרים למצאי דעת|מקור=משלי ח ט}}
::* {{צמ|תוכן=אנשי רע לא '''יבינו''' משפט ומבקשי ה' '''יבינו''' כל|מקור=משלי כח ה}}
::* {{צמ|תוכן=חכם בעיניו איש עשיר, ודל '''מבין''' יחקרנו|מקור=משלי כח יא}}
::
::* {{צמ|תוכן=נגיד חסר '''תבונות''' ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים|מקור=משלי כח טז}}
::*
:: {{צמ|תוכן=לי עצה ותושיה, אני <span style="text-decoration:underline">בינה</span> לי גבורה|מקור=משלי ח יד}}
::* {{צמ|תוכן=ידע צדיק דין דלים רשע לא '''יבין''' דעת|מקור=משלי כט ז}}
::* {{צמ|תוכן=בדברים לא יוסר עבד כי '''יבין''' ואין מענה|מקור=משלי כט יט}}
::
::* {{צמ|תוכן=כי בער אנוכי מאיש, ולא '''בינת''' אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע|מקור=משלי ל ב}}
::*
:: {{צמ|תוכן=עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך <span style="text-decoration:underline">בינה</span> |מקור=משלי ט ו}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=בקש לץ חכמה ואין, ודעת <span style="text-decoration:underline">לנבון</span> נקל|מקור=משלי יד ו}}
::
::*
::משלי יד8: {{צ|תוכן=חכמת ערום <span style="text-decoration:underline">הבין</span> דרכו, ואולת כסילים מרמה}} יד15: {{צ|תוכן=פתי יאמין לכל דבר, וערום <span style="text-decoration:underline">יבין</span> לאשרו}}   (ע"ע [[ביאור:איך להצליח בחיים - דרכו של הערמומי לעומת החכם|מה מבין הערום]] )
::
::*
:: {{צמ|תוכן=ארך אפים רב <span style="text-decoration:underline">תבונה,</span> וקצר רוח מרים אולת|מקור=משלי יד כט}}
::
::*
::משלי טז16: {{צ|תוכן=קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות <span style="text-decoration:underline">בינה</span> נבחר מכסף}} (ע"ע [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::
::*
::משלי טז21: {{צ|תוכן=לחכם לב יקרא <span style="text-decoration:underline">נבון</span> , ומתק שפתים יסיף לקח}} (ע"ע [[ביאור:קריאות ושמות בספר משלי|קריאות ושמות]] )
::
::*
::משלי יז10 : {{צ|תוכן=תחת גערה <span style="text-decoration:underline">במבין</span> מהכות כסיל מאה}} (כי המבין מסיק מסקנות מהגערה; [[ביאור:גערה עלולה לגרום נזק נפשי|לפירוט ע' כאן]] )
::
::*
::משלי יז24 : {{צ|תוכן=את פני <span style="text-decoration:underline">מבין</span> חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ}} ( [[ביאור:את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|פירוט]] )
::
::*
:: {{צמ|תוכן=לא יחפץ כסיל <span style="text-decoration:underline">בתבונה</span> כי אם בהתגלות לבו|מקור=משלי יח ב}}
::
::*
::משלי יט25: {{צ|תוכן=לץ תכה ופתי יערים, והוכח <span style="text-decoration:underline">לנבון</span> יבין דעת}} (ע"ע [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] ).
::
::*
:: {{צמ|תוכן=מה' מצעדי גבר ואדם מה <span style="text-decoration:underline">יבין</span> דרכו|מקור=משלי כ כד}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=אין חכמה ואין <span style="text-decoration:underline">תבונה</span> ואין עצה לנגד ה'|מקור=משלי כא ל}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=אל תיגע להעשיר, <span style="text-decoration:underline">מבינתך</span> חדל|מקור=משלי כג ד}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר <span style="text-decoration:underline">ובינה</span> |מקור=משלי כג כג}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא <span style="text-decoration:underline">יבין</span> ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו|מקור=משלי כד יב}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם <span style="text-decoration:underline">מבין</span> ידע כן יאריך|מקור=משלי כח ב}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=אנשי רע לא <span style="text-decoration:underline">יבינו</span> משפט ומבקשי ה' <span style="text-decoration:underline">יבינו</span> כל|מקור=משלי כח ה}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=חכם בעיניו איש עשיר, ודל <span style="text-decoration:underline">מבין</span> יחקרנו|מקור=משלי כח יא}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=נגיד חסר <span style="text-decoration:underline">תבונות</span> ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים|מקור=משלי כח טז}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=ידע צדיק דין דלים רשע לא <span style="text-decoration:underline">יבין</span> דעת|מקור=משלי כט ז}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=בדברים לא יוסר עבד כי <span style="text-decoration:underline">יבין</span> ואין מענה|מקור=משלי כט יט}}
::
::*
:: {{צמ|תוכן=כי בער אנוכי מאיש, ולא <span style="text-decoration:underline">בינת</span> אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע|מקור=משלי ל ב-3}}
::

==פסוקים נוספים בספר ישעיהו==
==פסוקים נוספים בספר ישעיהו==
ראו [[ביאור:חושים ומומים בספר ישעיהו|חושים ומומים בספר ישעיהו]]

::* {{צמ|תוכן=ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה '''ובינה''' רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'|מקור=ישעיהו יא ב}}
ע"ע [[ביאור:חושים ומומים בספר ישעיהו|חושים ומומים בספר ישעיהו]]
::* {{צמ|תוכן=לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו '''ובינת''' נבניו תסתתר|מקור=ישעיהו כט יד}}

::* {{צמ|תוכן=וידעו תעי רוח '''בינה''' ורוגנים ילמדו לקח|מקור=ישעיהו כט כד}}
::o<span style="font-family: 'times new roman'; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">
::</span> {{צמ|תוכן=ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה <span style="text-decoration:underline">ובינה</span> רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'|מקור=ישעיהו יא ב}}
::* {{צמ|תוכן=את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין '''בינה''' |מקור=ישעיהו לג יט}}
::* {{צמ|תוכן=את מי נועץ '''ויבינהו''' וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו|מקור=ישעיהו מ יד}}'''
::
::o<span style="font-family: 'times new roman'; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">
::</span> {{צמ|תוכן=לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו <span style="text-decoration:underline">ובינת</span> נבניו תסתתר|מקור=ישעיהו כט יד}}
::
::o<span style="font-family: 'times new roman'; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">
::</span> {{צמ|תוכן=וידעו תעי רוח <span style="text-decoration:underline">בינה</span> ורוגנים ילמדו לקח|מקור=ישעיהו כט כד}}
::
::o<span style="font-family: 'times new roman'; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">
::</span> {{צמ|תוכן=את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין <span style="text-decoration:underline">בינה</span> |מקור=ישעיהו לג יט}}
::
::o<span style="font-family: 'times new roman'; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">
::</span> {{צמ|תוכן=את מי נועץ <span style="text-decoration:underline">ויבינהו</span> וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו|מקור=ישעיהו מ יד}}
::
::

</div>
</div>

::
::
::
::
::
::
::
::

==מקורות==
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/bwn.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31 10:02:05.
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/bwn.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.
<noinclude>
<noinclude>
==תגובות==
==תגובות==
הקטגוריות נמצאות ב: [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות]]

[[קטגוריה:הגדרות מושגים|תבונה]]
[[קטגוריה:טיפוסים ותכונות במשלי|תבונה]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/bwn.html}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/bwn.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/bwn}}
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/bwn}}

גרסה מ־14:42, 27 באפריל 2008

תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תבונה

תבונה או בינה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק ( ביאור:שמות לא ג "): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" ): "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה": "חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש" (רש"י) . בספר משלי, הנבונים משתמשים בעיקר בלב ( = מקום המחשבות ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו חכמים, נבונים ואיברי גופם , שני פסוקים על מים עמוקים . תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):

  • (משלי ג יג): "אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה"

כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ראו חכמה, בינה, יראה, אהבה ; דרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ראו ואורך ימים תבונה . מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד חכמה מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש בבינה כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו חכמה, בינה, דעת ויצירה , שני שלבים בלימוד . הבינה היא כישרון מתקדם יותר - מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה ; ראו גם מה מרוויחים משתיקה . הבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת החכמה עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו רעיו של הבן . ראו גם: איש תבונה

פסוקים נוספים בספר משלי

  • משלי א2-6: " "לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה ... ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה" , "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם" " (ראו למי מיועד ספר משלי )
  • (משלי ב ג): "כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך"
  • (משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה"
  • (משלי ב יא): "מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה"
  • (משלי ד א): "שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה"
  • (משלי ה א): "בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך"
  • (משלי ז ד): "אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא"
  • (משלי ז ז): "וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב"
  • (משלי ח ט): "כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת"
  • (משלי ח יד): "לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה"
  • (משלי ט ו): "עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה"
  • (משלי יד ו): "בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל"
  • משלי יד8: "חכמת ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה" יד15: "פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו"   (ראו מה מבין הערום )
  • (משלי יד כט): "ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת"
  • משלי טז16: "קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף" (ראו חכמה, בינה ומתכות יקרות ).
  • משלי טז21: "לחכם לב יקרא נבון , ומתק שפתים יסיף לקח" (ראו קריאות ושמות )
  • משלי יז10 : "תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה" (כי המבין מסיק מסקנות מהגערה; לפירוט ע' כאן )
  • משלי יז24 : "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ" ( פירוט )
  • (משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו"
  • משלי יט25: "לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת" (ראו לץ - פתי ).
  • (משלי כ כד): "מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו"
  • (משלי כא ל): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"
  • (משלי כג ד): "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל"
  • (משלי כג כג): "אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה"
  • (משלי כד יב): "כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו"
  • (משלי כח ב): "בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך"
  • (משלי כח ה): "אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו כל"
  • (משלי כח יא): "חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו"
  • (משלי כח טז): "נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים"
  • (משלי כט ז): "ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת"
  • (משלי כט יט): "בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה"
  • (משלי ל ב): "כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע"

פסוקים נוספים בספר ישעיהו

ראו חושים ומומים בספר ישעיהו

  • (ישעיהו יא ב): "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'"
  • (ישעיהו כט יד): "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר"
  • (ישעיהו כט כד): "וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח"
  • (ישעיהו לג יט): "את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה"
  • (ישעיהו מ יד): "את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.

תגובות

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bwn

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:תבונה&oldid=138865"