התורה והמצוה על דברים כד כב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ShalomOrobot (שיחה | תרומות) מ הוספת {{ניווט קטעים זמני|{{ס:שם הדף}}}} |
ShalomOrobot (שיחה | תרומות) מ ניווט |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ |
<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|התורה והמצוה|דברים|כד|כב}}</noinclude> |
||
{{#lsth:התורה והמצוה על דברים כד כא}} |
{{#lsth:התורה והמצוה על דברים כד כא}} |
גרסה אחרונה מ־19:48, 31 בדצמבר 2021
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק כ"ד • פסוק כ"ב |
• א • ב • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
קנא.
כי תבצור כרמך . כבר נאמר בסדר קדושים, " וכרמך לא תעולל ". לכן דעת ר"א שבא הכתוב ללמד, שרק אם יש בציר, שהם ענבים טובים, אז מוזהר בעל הכרם להניח העוללות. (שהם הענבים הקטנים, שהם כעולל לפני איש). אבל אם היה כולו עוללות - שאם יהיה לעניים, לא יהיה לבעל הכרם בציר כלל, אינו מוזהר.
ור"ע דורש מפ' קדושים, שנא' " וכרמך לא תעולל ", שלא ילקט העוללות, אפי' כולו עוללות. ומ"ש כאן " כי תבצור ", בא ללמד שיתן לעניים לבא, רק בעת הבציר, ולא קודם.