סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[הערה: יען כי אין הפיוטים האלה מופיעים בסידור עבודת ישראל, משום מה, לכן העתקנום מ"מחזור כמנהג ק"ק אשכנזים יצ"ו שבכל גלילות איטאליאה, כולל פסח ושבועות", וויען, 1823, עמ' 273 ואילך; והוא כמנהג אשכנז המערבי.]

רשות לעליית החתן לתורה (מאת ר' שמעון בר יצחק)

מֵרְשׁוּת שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ הַמְחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל
שׁוֹקֵל בְּמֹאזְנַֽיִם יַֽחַד עֲלוֹת הֵֽמָּה מֵהֶֽבֶל
מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּֽיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים מִכֶּֽבֶל
מַעֲבִיר שֵֽׁבֶט הָרֶֽשַׁע מִגּוֹרַל צַדִּיק מְחַבֵּל
עוֹרֵךְ לְאִישׁ וָאִישׁ כְּמַעֲלָלָיו זוּג נָאֶה לְקַבֵּל
עִתִּים זָכוּ יְבַשְּׂרֵם שׂוֹשׂ כְּעַל פִּי הַנֵּֽבֶל
וּפַֽעַם לְטָרְרָם כְּשׁוֹכֵב בְּלֶב־יָם וּבְרֹאשׁ חֶֽבֶל
וְקָשִׁים לְזַוְּגָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף לַחֲפוּשֵׁי סֵֽבֶל
נֶעֱזָרִים זֶה בָזֶה מִשְּׁנֵיהֶם בַּֽיִת לְהַזְבֵּל
נוֹסָף שְׁמוֹ בִשְׁמָם יִשּׁוּבָם עֲבוּר לְהַגְבֵּל
בֵּין שְׁתֵּי אִשּׁוֹת לְהָפֵג חֻמָּם מֵהַחְבֵּל
רֶֽשֶׁם הוֹד הַנִּזְכָּר מַנִּיחָם לְהַדְרִיכָם שׁוֹבֵל
רוֹן הוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמִמֶּֽנּוּ זוּג נָאֶה וּמִתְקַבֵּל
יַֽחַד מְאַחָם וּמְחַבְּרָם בְּדֶֽבֶק זוּג וְעִנְבֵּל
יִחְיוּ וְיִרְאוּ זֶֽרַע וְיָצִֽיצוּ וְיִפְרְחוּ עַל־פְּנֵי תֵבֵל
צוּר לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם, עֹל מוֹרָאוֹ לְהִסְתַּכֵּל
צֹאן יָדוֹ הִפְרִישׁ מֵעַמִּים כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִטֶּֽבֶל
חִסְּנָם קְדֻשּׁוֹת וְטָהֳרוֹת לְהִנָּשֵׂא מֵהִתְנַבֵּל
חִיְּלָם בְּמִשְׁמֶֽרֶת מִלְּהִשָּׁמֵץ כְּמִטַּהֵר וְטוֹבֵל
קִנְיָנִים שְׁלֹשָׁה וְחֻפָּה וּבְרָכוֹת שֶׁבַע לְכַרְבֵּל
קְרוּאִים לְזִמּוּן בִּמְסִבַּת כֵּירָה, רֶֽגֶל מֵהִטָּבֵל
חַלּוֹת פְּנֵי אֵל חַי בַּשְּׁבִיעִי בְּבֵית הַוַּֽעַד לְהַקְבֵּל
זֶה חָתָן יַקִּיפֽוּהוּ שׁוֹשְבִינָיו בְּכוֹלְיָר מֵהִכַּלְכֵּל
קְרוֹא בִּנְתוּנָה מִיָּמִין בְּלַפִּידִים וְקוֹל הַיּוֹבֵל
בָּרֵךְ שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, נוֹשֵׂא וְעוֹשֶׂה, מְמַלֵּט וְסוֹבֵל
תֵּן לוֹ הוֹדָיוֹת וָשֶֽׁבַח שֶׁזִּכְּךָ לְזֶה הַחֶֽבֶל
וְכֵן יַרְאֵֽנוּ בְּשִׁכְנוֹ בֵּין כְּתֵפֵי אֲבִי אַשְׁבֵּל
לִרְאוֹת בְּקִבּוּץ גָּלִיּוֹת וּבְהִמָּלֵט יוֹשֶֽׁבֶת בַּת־בָּבֶל
לְהִתְגַּדֵּל וּלְהִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ כְּעַל־יְדֵי זְרֻבָּבֶל

וּמֵרְשׁוּת שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ הַנּוֹעָדִים הֵֽנָּה
מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן, מַשָּׂאָם וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה
עוֹשִׂים וּמְעַשִּׂים בְּיִרְאַת שַׁדַּי לְהֵאָמְנָה
וַחֲרֵדִים בְּכָל־דְּבַר מִצְוָה לְהִזְדַּמְּנָה
נִקְרָאִים בְּנֵי אֵל חַי וְנִבְחָרִים לוֹ לְמָנָה
בָּאִים לְבֵית הַתְּפִלָּה לְהַפִּיל תְּחִנָּה
רְגִילִים לִגְמוֹל חֶֽסֶד לַחֲתָנֵיהֶם בְּיוֹם חֲתֻנָּה
יִזְכּוּ לַחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת הַנִּשְׁמָעִים בְּגִיל וּרְנָנָה
צוּר יִשְׂרָאֵל בְּעֵת יָשִׁיב שְׁבוּת הָאָֽרֶץ כְּבָרִאשׁוֹנָה
חֲפוֹץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה מְדֻשָּׁנָה
קִרְיַת חָנָה דָוִד עַל־מְכוֹנָהּ לְדַשְּׁנָה
וּמֵרְשׁוּתָם עֲמוֹד עֲמוֹד עֲמוֹד רבי פלוני בר פלוני הֶחָתָן מִתּוֹך עֲדַת מִי־מָנָה
וַעֲמוֹד אֶצְלִי עַל מִגְדַּל עֵץ הֶעָשׂוּי לַדָּבָר כְּתִקּוּנָהּ
וְשוֹשְׁבִינֶֽיךָ יְלַוּֽוּךָ זְמִירוֹת לְשַׁנְּנָה
וּפְתַח פִּֽיךָ וּבָרֵךְ תְּחִלָּה וָסוֹף בְּרָכָה הֲגוּנָה
וּקְרָא פָרָשָׁה קְטַנָּה בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה
עֲמוֹד עֲמוֹד עֲמוֹד רבי פלוני בר פלוני הֶחָתָן וּבָרֵךְ אֶת־הַשֵּׁם הַגָּדוֹל אֱלֹהִים חַיִּים אֵל אֱמוּנָה
וְכָל־הָעָם יַעֲנוּ אַחֲרֶֽיךָ אָמֵן, כִּי גָדוֹל שְׂכַר אֲמָנָה

אחר קריאת התורה החזן אומר זה בקול נמוך

אֲתַנֵּיהּ שְׁבָחֵיהּ. דְּחַי עָלְמָא. דְּהוּא הֲוָה וְהָוֵי. וְהוּא עֲתִיד לְמֶהֱוֵי.
בְּמַחְשַׁבְתֵּיהּ. חֲשַׁב לְמִבְרָא עָלְמָא. וּגְזַר וּבְרָא. אָדָם מִן רֵישׁ.

[אותיות ג עד ת של הפיוט הארמי הקדום הזה לא הגיעו לדפוסים ולא נהגו בדורות האחרונים ובודאי לא בימינו, והם נמצאים עדיין במחזור נירנברג, ויצאו לאור בספר שירת בני מערבא ליוסף יהלום ומיכאל סוקולוף, ירושלים תשנט, עמ' 276 ואילך.

והנה לשונם, ע"פ מחזור נירנברג:
גַּבְלֵיהּ מִן אַדְמְתָא. וְצַיְּירֵיהּ בִּדְמוּתֵיהּ. וּנְפַח בְּאַנְפּוֹהִי. נִשְׁמְתָא דְחַיֵּי.
דֵּיעָה וְחָכְמְתָא. יְהַב בֵּיהּ יי. לְמִיקְרֵי שְׁמָהָן. לְכָל בִּרְיָיתָא.
הֻוזְרַק־עֲלוֹהִי שִׁינְתָא. וְאִישְׁתְּקַע בְּשִׁינְתֵיהּ. וְקָם וּנְסֵיב. עִילְעָא מֵעִילְעוֹהִי.
וְזִיוְּגַהּ וְקִילְּעַהּ. וְקִישֵּׁט יָתַהּ. וַאֲמַר לְאָדָם. קוּם־חֲדִי בְּזוּגָךְ.
זָמְרִין הֲווֹ. וּמַקְשִׁין בְּתֻופִּין. כֹּל אִילָנַיָּא. בְּגִינְתָא דְעֵדֶן.
[חִ]ינָּא הֲוָה. כְּלִיל בְּרֵישֵׁיהוֹן. וְחִיסְדָּא הֲוָה. עֲטִיף עַל־כִּתְפֵּיהוֹן.
טָעֲנִין פָּנָסֵיהוֹן. כֹּל כּוֹכְבַיָּא. וּמַזְּלַיָּא יִנְהֲרוּן. לְקִיבְלְהוֹן.
יָאֵה הֲוָה. שֻׁופְרֵיהוֹן כְּיוֹמָא. וְזִיוֵיהוֹן הֲוָה מַנְהִיר. כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ.
כָּל־בְּנֵי אֱלָהִין. נָחֲתִין לְמִיצְעָן. בְּפֻורְיָינֵיהּ דְּחַוָּה. אִינְתְּתֵיהּ דְּאָדָם.
לְקִיבְלְהוֹן יִתְּנוּן. מוֹר וּלְבוֹנָה. כַּרְכּוֹם וְקִטּוֹר. וְכֹל בֻּוסְמָנִין.
מִיכָאֵל הֲוָה יָתֵיב. עַל יַמִּינֵיהוֹן. וְגַבְרִיאֵל הֲוָה יְתִיב. עַל שְׁמָאלֵיהוֹן.
נָטְפִין הֲווֹ. טוּרַיָּא עֲסִיס. וְכֹל גְּלִימַתְהוֹן. הָוְויָן מְרַסְּסִין.
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. הֲוָה בְּמִישְׁתּוֹתֵיהוֹן. יְקָר וְחֶדְוָה. הֲוָה בְּבֵית־גְּנָנֵיהוֹן.
עֲנָנַיָּא הֲווֹ. מְרַסְּסִין טְלָיִין. עַל אַנְפֵּיהוֹן. דְּאָדָם וְחַוָּה.
פְּתַח פֻּומֵּיהּ. מִיכָאֵל בְּשִׁירָה. וְגַבְרִיאֵל. אֲסַר־חַרְצוֹהִי וּרְקַד.
צַלְצְלִין הֲוֹו. וּמְרַקְּדִין. וְהָוְויָן מְבָרְכִין. עַל בֻּורְיֵהּ דְּאָדָם.
קָטְרִין גְּנָנֵיהוֹן. יַרְחֵי שַׁתָּא. וּתְקוּפַתְהוֹן. חֲבִילָן עַרְסָתְהוֹן.
רָהֲטִין הֲוֹו. כֹּל־בְּנֵי אֱלָהִין. לְמֶחֱמֵי דְקִירִיס. הֵיךְ־בָּרֵיךְ יָתְהוֹן.
שַׁדַּי פְּשַׁט יְדֵיהּ. וּנְסֵיב כָּסָא. וּבָרֵיךְ יָתְהוֹן. דָּא־עִם־דֵּין כַּחֲדָא.
תֵּיחוֹן וְתִסְגּוּן. וּתְמַלְּאוּן יָת־אַרְעָא. אֵיךְ־כְּחָלָא דְיַמָּא. וּכְכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא.
]

ככתוב: וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ וּבָרֵיךְ יָתְהוֹן יי וַאֲמַר לְהוֹן יי פּֽוּשׁוּ וּסְגוֹ וּמְלוֹ יָת־אַרְעָא וּתְקֽוּפוּ עֲלַהּ, וּשְׁלֽוּטוּ בְּנוּנֵי יַמָּא וּבְעוֹפָא דִשְׁמַיָּא וּבְכָל־חַיְתָא דְּרָחֲשָׁא עַל־אַרְעָא.

והחזן מתחיל בניגון

יָהּ בַּשֵּׂר שַׂר צְבָאֶֽיךָ. אַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתֶֽךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶֽךָ. וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶֽךָ.

וְאַתָּה חָתָן כְּלִיל יֹֽפִי. צַח מִבְּדֹֽלַח וּמָאֳדָם.
וְלַשֶּֽׁמֶשׁ תִּתֵּן דֹּֽפִי. בְּהוֹד פָּנֶֽיךָ וְזִיו כְּבוֹדָם.

יָפְיָפִֽיתָ מִבְּנֵי אָדָם. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶֽיךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶֽךָ. וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶֽךָ.