שו"ת מהרלב"ח/עד
ועל אשר כתבת עוד שנמצא ביניכם מי שאמר שאין לומר בברוך שאמר ברוך הוא, ושהפריז עוד על המדה לומר שכל מי שיאמר אותו שחייב מיתה וכו׳.
אם תשמע לקולי איעצך שאל תתן אל לבך לכל אשר יאמרו אנשים כאלו, כי זה דרכם להראות עצמם בעיני ההמון אומרים דברים מבהילים בלי דעת ובלי תבונה, ואתה לא תאבה ולא תשמע להם לשנות שום דבר בתפלותיכם מסיבתם, וגם לא תתפעל מדבורם.
מה שיש לי בזה הוא מה שכתבו קצת מהמחברים בשם ספר היכלות כי זה השיר הוא שיר נחמד מאד ויש בו שמונים ושבעה תיבות, וסימן לדבר ראשו כתם פ״ז (שיה״ש ה,יא), ועוד סימן אחר מהולל בפ״ה עמו. ועוד ראיתי כתוב שאין זה תיקון אנשי כנסת הגדולה לבד, אלא שפתקא נפל מן השמים כתוב בה זה השיר מסודר בשמונים ושבעה חיבות כנזכר. ועם כל זה מנהג הספרדיים שמוסיפים בו תיבות יותר כי אין בידם הנוסח ההוא המקובל, ולא חששו להוספה לא בזה ולא בי״ח ברכות אשר גם בהם נמצא כתוב בכל ברכה וברכה מהן סך חשבון תיבות ובנוסח שלהם יש שנוי, מהן לחוספה ומהם לגרעון.
וכל זה לשאר תיבות נוספוח שיש בנוסח ההוא חוץ מברוך הוא, כי ברוך הוא אינו הוספה כלל אבל הוא מעיקר התיקון המקובל, כי הנה בידי ספר פירוש התפלות על דרך הנסתר, והחמיר בו מאד במי שמשנה בנוסח ההוא מברוך שאמר המקובל ומוסיף עליו שום תיבה, וכתב סדר כל אותו הנוסח בשמונים ושבעה תיבות בלי יתרון ומגרעת, ושם כתוב ברוך הוא, ומפרש אותו ולמה רומז על דרך הנסתר.