מדרש תנחומא ויגש ו
<< · מדרש תנחומא · ויגש ו · >>
ואת יהודה שלח לפניו ילמדנו רבנו: אימתי מברכין על הנר במוצאי שבת? כך שנו רבותינו: אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. ומנין למדו? מן הקב"ה, שנאמר: (בראשית א, ד) "וירא אלהים את האור כי טוב", ואח"כ "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך". ר' זעירא בר אבהו אמר: מכאן שמברכין על הנר במוצאי שבת משיאותו לאורו. אמר רשב"י: אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: היו מכבדין את המצוות, שהן שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, אם כבדת אותן כאילו לי כבדתני, ואם בזית אותן כאילו לכבודי בזית, אין לך אדם שכבד את המצות ועשה את התורה כיעקב, שנאמר: (בראשית כה, כז) "ויעקב איש תם יושב אהלים" ונתייסר בבנו. א"ל הקב"ה: חייך, אבדת אחד תמצא ג': יוסף, מנשה ואפרים. כיון שבאו בשרו אותו שיוסף חי, שלח יהודה פרוזבטים אצלו, "ואת יהודה שלח לפניו", זה שאמר הכתוב: "המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו" (איוב כה, ב). המשל, זה מיכאל. ופחד, זה גבריאל. מיכאל מן המים וגבריאל מן האש, והן עומדין לפני השכינה ואינן מזיקין זה את זה, הוי אומר: עושה שלום במרומיו. אמר ר' שמעון: כל הרקיע של מים והמלאכים של אש, ומשרתיו אש לוהט, ואין המים מכבין את האש ולא האש שורף את המים. יהודה ויוסף, זה ארי וזה שור אתמול מתנגחין זה עם זה, ועכשיו הוא משלחו אצלו, שנאמר: ואת יהודה שלח לפניו הוי, עושה שלום במרומיו: