מדרש משלי (בובר) ח לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(משלי ח לב): "ועתה בנים שמעו לי" - אמר הקב"ה: איני מבקש מכם אלא שמיעה זו בלבד, אם שמעתם לי - אני מקיים לכם מה שניבא ישעיה (ישעיהו א יט): "אם תאבו ושמעתם - טוב הארץ תאכלו".


(משלי ח לד): "אשרי אדם שומע לי" - אמר הקב"ה: אשרי מי ששומע לי.

"לשקוד על דלתותיי יום יום" - למה יום יום שני פעמים? כנגד שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא.

"לשמור מזוזות פתחיי" - אלו שערי תפילה, שחייב אדם להשכים לבית הכנסת, וייכנס שני פתחים ואחר-כך יתפלל.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "לשמור מזוזות פתחיי" - אמר רבי תנחומא: חייב אדם לתת מזוזות על פתחי ביתו, שנאמר (דברים ו ט): "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". רבי לוי אומר: שתי מזוזות - מזוזה אחת מכאן ומזוזה אחת מכאן. רבי ישמעאל אומר: מזוזה אחת. וחכמים אומרים: הלכה כרבי ישמעאל, למה? שאם אדם עושה שתי מזוזות, אינו יודע איזהו עיקר ואיזהו טפל. מסייע ליה לרבי ישמעאל, דאמר קרא (דברים ו ח): "וקשרתם לאות על ידך", אם כן, יעשה אדם שני תפילין, תפילין מכאן ותפילין מכאן?! אם עשה כן, אינו יודע איזו עיקר ואיזו טפל, אלא ודאי הלכה כרבי ישמעאל, מה מזוזות - מזוזה אחת, אף תפילין - תפילה אחת. אמר רבי יודן: אם כן, למה נאמר "לשמור מזוזות פתחיי" - שאם יש לאדם שני פתחים, צריך שתי מזוזות, מזוזה בזה ובזה, לכך נאמר "מזוזות פתחיי".