מדרש משלי (בובר) ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · ב ח · >>

(משלי ב ח): "לנצור ארחות משפט" - אם נתמנה אדם בדין, צריך לנצור ארחות משפט.

"ודרך חסידיו ישמור" - אם עשה כן, דרכיו משתמרין מלירד לעומקה של גיהנם. מכאן אמרו: כל מי שיושב בדין, שני דברים נזקקים לו, ואלו הן: הסייף וגיהנם, הסייף למעלה ממנו וגיהנם תחתיו, אם זכה והוציא את הדין לאמיתו - אינו נמסר בידיהם, ואם לאו - נמסר בידיהם:


(משלי ב ט): "אז תבין צדק ומשפט" - מתוך שהוא יושב בדין, צריך להבין איך מצדיק את הצדיק ומרשיע את הרשע;

מתוך שעושה כן, דברי תורה נעשין לפניו כמישרים; ולא עוד, אלא שהוא קונה שם טוב בעולם זה ובעולם הבא, לכך נאמר "ומישרים כל מעגל טוב".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ומישרים" - מתוך שדברי תורה נעשים לפניו כמישרים, אינו נכשל בהם.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "כל מעגל טוב" אין טוב אלא תורה, שנאמר (משלי ד ב): "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו", אם עזבן הם עוזבין אותו, אם נצרן הן נוצרין אותו ומשמרין אותו.

<< · מדרש משלי (בובר) · ב ח · >>