מגן אברהם על אורח חיים תסג
סעיף ב[עריכה]
(א) ומלח עם קמח: ואף על גב דמלח מחמיץ כמ"ש ססי' תס"ב י"ל לפי שהוא מועט ונשתנ' צורתו ואין בו כח עם השמן אבל מים גמורים חיישי' בכל שהן ואפשר נמי דאי איכא מלח מרוב' חיישי' (ר"ן):
(ב) להחמיר במי פירות: משמע דמטעם המלח אין נוהגין לאסור לפי שהוא מועט כמ"ש ועיין סו' סי' תנ"ה:
(ג) ג"ז אסור: כ' הט"ז משמע דלחרוך שבלים מותר דאנו מחמירין שלא לעשות התערובות בידים אבל אם בא ממילא שרי ע"כ אבל התו' במנחות דף נ"ד כתבו דשרי מטעם דלא חיישי' שמא יצאו מים דמלתא דלא שכיחא הוא:
סעיף ג[עריכה]
(ד) פי' שנותנין כו': זה הפי' הוא לדעת הטור אבל הרב"י שהעתיק ל' הרמב"ם שכ' הקדירות החדשות הוי פי' שעושין כן בפעם ראשונה להקשות הקדרה וכ"כ מהרי"ל וב"ח:
וצ"ע אם נתנוהו בדיעבד במאכל אם אוסרין מפני חששא זו דהא רש"י מתיר אפי' לכתחלה וכ"כ הב"י בשם הרמב"ם ונ"מ לענין מצה שנילוש בה קמח ונאפה כמ"ש סו' סי' תנ"ט ואח"כ נתנוהו לרוטב ע"ש ומ"מ נראה לי דבמצה יש להחמיר מאחר שהמצ' מפסקת בין הקמח והאור:
(ה) וטחנו אות': ובקושטנטי"נא נוהגין איסור לעשות פאטשי"לש או לטגן דגים במצה אפויה משום דאתי לאיחלופי אבל בסופגנין מותר ע"ש בכ"ה שהאריך: