מגן אברהם על אורח חיים שפא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים שפא |

סעיף א[עריכה]


(א) והוציא:    אבל להכניס מותר אלא א"כ ביטל גם רשות ביתו דאז אסור להכניס עס"ד:


(ב) החזיקו:    ומ"מ לכתחלה אסור להוציא עיין סי' ש"פ סא"ב:


(ג) משחשיכה:    דאם הוציא מבע"י ליכא חזקה דבלא ביטול נמי יכולין להוציא:

סעיף ג[עריכה]


(ד) בחורבה:    אף על פי שאין עיקר תשמישתייהו שם:

סעיף ד[עריכה]


(ה) מביתו לבית חבירו:    שהרי הכל של חבירו:


(ו) חוזר ומחזיק:    דיחיד לגבי יחיד לא הוי אורח:


(ז) ואז מותר להכניס:    כ"כ הרב"י ודבריהם תמוהים דהא דומה למי שביטל רשות חצירו ליחיד דאסור להוציא מבית חבירו לחצר דנראה שחוזר ומחזיק דיחיד לגבי יחיד לא הוי אורח וכמ"ש סי' ש"פ ס"ד וא"כ ה"נ אסור ואי מיירי ביחיד המבטל לרבים שעירבו א"כ אפי' לא שייר חדר נמי שרי דלא שייך לומר שתשתכח תורת עירוב דוק ותשכח:

סעיף ה[עריכה]


(ח) אינם יכולים לבטל:    כיון שלא היו יכולים לערב יחד מבע"י:

סעיף ז[עריכה]


(ט) וחוזרים ומבטלים:    כיון דרבים הם אפי' ביטלו ביתם אסורים להוציא לחצר כמ"ש סי' שפ"ד ס"ד דלא כב"י: