מגן אברהם על אורח חיים קיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים קיג |

סעיף א[עריכה]


(א) אבל באמצעיתן:    ובסי"מ פ"ק דברכות גמגם לאסור:

סעיף ב[עריכה]


(ב) נראה שחוזר:    ובאגודה כתב וז"ל שצריך לזקוף כדי לכרוע בברוך ולזקוף בשם:

סעיף ג[עריכה]


(ג) מגונה:    דאין לשחות אלא מה שתקנו חכמים ומה"ט אין לשחות בולירושלים או בבונה ירושלים דלא כמהרי"ל [ד"מ] ואפשר שישחה מעט כמ"ש סוף סימן נ"א:

סעיף ז[עריכה]


(ד) כשכורע:    כשיאמר ברוך יכרע בברכיו וכשיאמר אתה ישחה עד שיתפקקו החוליות [ זוהר עקב של"ה]:


(ה) וכשזוקף:    הקשה בי"מ פ"ק דברכות סי' י"ט הרי הכהנים ביה"כ כשהיו שומעין השם היו כורעים וכו' ע"ש ועיין בזוהר חיי שרה ע' שי"ד משמע דוקא בברוך דינא הכי ע"ש ועיין מה שכתבתי סי' קכ"ו:

סעיף ח[עריכה]


(ו) ובא כנגדו:    נ"ל דאם הוא שר שרי כמ"ש ביורה דעה סי' ק"נ וצ"ע:

סעיף ט[עריכה]


(ז) אין להוסיף:    והא דאמרי' אמת ויציב וכו' לא קאי על ה' אלהיכם אלא על הדבר הזה [תו' דף י"ב] האומר על קן צפור יגיעו רחמיך משתקין אותו שאין מצות המקום רחמנות אלא גזירות [רמב"ם פ"ט מתפלה משנה פ"ה דברכות] ואי' שם שאם אמר על הטוב יזכר שמך ג"כ משתקין אותו שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה: