מגן אברהם על אורח חיים לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים לג |

סעיף א[עריכה]


(א) אם נתקלקל:    פי' שנפסקו ב' בתים שלמים:


(ב) שנקרעו קצת:    פי' שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדים שלמים [ב"י]:


(ג) ראשון ושלישי:    ונשאר בית אחד שלם ביניהם:

סעיף ג[עריכה]


(ד) מעובד לשמו:    ברצועות אף הרמב"ם מודה ונ"ל הטעם משום דהל"מ שיהיו שחורות א"כ צריך שיעבדם וישחירם לשמן משא"כ בבתים והרב"י כ' טעם אחר וסתרו בעצמו בבד"ה ע"ש:

סעיף ד[עריכה]


(ה) טוב שישחירם:    משמע דס"ל דבדיעבד כשר אפי' לא השחירן לשמן וא"כ רמ"א בהג"ה חולק עליו והל"ל בל' וי"א וכו' מיהו מצינו כמה פעמים כיוצא בזה כמ"ש בסמ"ע:


(ו) עור הבית:    דהא אפי' לא השחירם כלל כשר (טור סי' ל"ב ד"מ):


(ז) פסול:    נ"ל דאם חזר ישראל והשחירן לשמן כשר דהא אמרי' בגיטין דף כ' שאם כ' השם ולא קדשו מעביר עליו קולמוס ומקדשו ואפי' רבנן ל"פ אלא משום דמיחזי כמנומר הא לאו הכי שרי א"כ כאן שרי לכ"ע וע' באבן העזר סי' קל"א:

סעיף ה[עריכה]


(ח) יש מתירין לתפור:    מדסתם הרב"י כאן ש"מ דעתו כא"ח דאפילו בחוטין שרי אבל הת"ה ורי"ו כתבו דוקא בגידי' ולקשור לכ"ע פסול דבעינן קשירה תמה כדאי' בגמ':