מגיד משנה/הלכות איסורי ביאה/פרק יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק יג[עריכה]

הלכה יז[עריכה]

גר שלא בדקו אחריו וכו' — זה פשוט שאין הודעת המצות מעכב דיעבד. ואמרו בפרק החולץ (דף מז:): טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו. למאי הילכתא? דאי (הדר ביה ומקדש בת ישראל) קידש, ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין.

ומ"ש רבינו ומצוה להחזיר אבידתו הוא ממה שנתבאר פרק י"א מהלכות גזילה ואבידה שמחזירין אבידת המומר, והוא שיהיה מומר לתיאבון לאכול נבילות, כמו שנזכר שם: