האמונות והדעות/מאמר ב/פרק ג
- ואם יאמר אומר: אם כן, מה עניין אלה השני שמות המשתמשים תמיד במקרא, י"י אלהים?
- נאמר לו: כבר אמת שהוא לעניין אחד, באמרו (ישעיהו מה, יח): "כי כה אמר י"י בורא השמים הוא האלהים".
- ואמרו (תהלים ק, ג): "דעו כי י"י הוא האלהים".
- ועם זה הביאור, אל תשגיח אם יספר אחד מהם בפעל אחד, והשני בפעל אחר.
- ודומה לזה, כלשון (שופטים ח, כט)-ל) "וילך ירובעל בן יואש וישב בביתו ולגדעון היו שבעים בנים יוצאי ירכו". סיפר השם הזה בפעל אחד, וסיפר האחר בפעל אחר, ולא השגיח, כי כבר אמת, כי ירובעל הוא גדעון.
- ואם יאמר: אם כן, מה עניין אמרו (תהלים מה, כג): "אלהי וי"י לריבי", וכן (ש"ב כב, יד): "ירעם משמים י"י ועליון יתן קולו"?
- נאמר זאת עלה שנית, ירעם מפני שהוא י"י ושהוא עליון.
- העירה כי אתה אלהי ואתה י"י.
- ודמיונו כלשון (תהלים מט, ב) "שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון".
- עניינו שאתם עמים ואתם יושבי חלד, ושאתם בני אדם ושאתם בני איש;
- ודומה לאמרו (ירמיהו מו, כז): "אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל". "אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו" (ישעיהו מד, ב), שאתה יעקב ואתה ישורון.
- וכלל אומר, כל מה שימצא בספרים ובדברינו אנחנו המייחדים, מלשון בסיפור בוראנו ומעשיו, וחולק על מה שמחייבו העיון האמתי, בלי ספק שהוא דרך העברה מהלשון, ימצאוהו המחפשים כאשר יבקשוהו.
- ואין השער הזה צריך להרחיב בפרושו בספר הזה, ושנבאר דרכי ההעברות והשימושים ורחב הלשון.
- כי כבר בארתי מזה שיעור רחב בפתיחת פירוש התורה, לא אשוב לשנותו.
- אך אכוון לבאר מה שיש (בלבד) בלשון בכל ספק שבא לידי בלבד.
- ואם יאמר: מה עניין אמרו (ישעיהו מח, טז): "י"י אלהים שלחני ורוחו".
- נאמר, כי יכשר להיות עניינו "ברוחו", כאמרו (תהלים קה, ד) "דרשו י"י ועזו", ופרושו "בעזו".
- וכאמרו (ישעיהו ס, ב): "ועליך יזרח י"י וכבודו עליך יראה", ופירשו (תהלים קב, יז): "כי בנה י"י ציון נראה בכבודו".
- וכאמרו (ישעיהו יג, ה): "י"י וכלי זעמו", ופירשו (חבקוק ג, יא): "בזעם תצעד ארץ", כן פירשו הנה (נחמיה ט, ל): "ותעד בם ברוחך ביד נביאיך".
- אלה ואי זה דבר מזה שיבא לידינו, ונמצא לו העברה ושימוש שאפשר, אין אנו צריכים יותר מזה: