מאיר רוטנברג - מכתבי ברכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מכתבי ברכה שנכתבו אל מחבר:מאיר רוטנברג בעניין פירושו על המקרא.

מכתב ברכה מפרופ' מ.ד. קאסוטו[עריכה]

ירושלים, כ"ט סיון תשי"א
2.7.1951
לכבוד מר מאיר רוטנברג
חולון
א.נ.,
עברתי על כתב היד אשר כב' שלח לי, ועיינתי בו בהתעניינות מרובה. עבודה חשובה ומאומצת עשה כב', ויש לברך איפוא על מסירותו לתפקיד אשר נטל עליו, ועל השקידה הרבה אשר שהשקיע בו, מתוך חיבה עמוקה לכתבי קודשינו, ומתוך הבנה מלאה ומדוייקת בלשון הכתוב לכל פרטיה ודיקדוקיה. מאד נהנתי בקריאתי בכתב ידו ובעיוני בהצעותיו. כמובן לא בכל דבר ודבר שכב' מציע אפשר לי להסכים לו, ולא כל מה שכב' מחדש הוא באמת חדש בהחלט, ואולם יש בהצעותיו ממה שראוי להישמע וממה שמעורר את המחשבה. אני מאחל ומקווה ויזכה כב' להימסר לעבודתו עבודת הקודש ככל אוות נפשו ולראות ברכה בפרי עבודתו המסורה.
בכל הכבוד,
מ.ד. קאסוטו.

מכתב ברכה ממר זלמן שז"ר[עריכה]

ירושלים, י"ב בשבת תש"ל
19 בינואר 1970
לכבוד
מר מאיר רוטנברג,
משמר השבעה 17,
דואר בית דגן
מר רוטנברג הנכבד,
קיבלתי את מכתבך מיום א' דנא, והתדפיס ממאמרך "מפתח לסתומות במקרא". קראתיו בעניין רב, ונוכחתי לדעת כי התקוות שתלינו במחקרך מבוססות היו. הלואי ותזכה לברך על המוגמר.
בברכה, ובהוקרה
זלמן שזר

מכתב ברכה מהרב בן-ציון פירר[עריכה]

ב"ה יט בשבט תשמ"ח
לכבוד
ש"ב המלומד הדגול
ר' מאיר רוטנברג היקר!
הרבה שלומות,
את מכתבך קיבלתי היום והנני אץ להשיבך: ראוי אתה אף ליותר ממה שכתב עליך פרופ. פאול במכתבו. אני מאחל לך שתזכה לקבל פרס ישראל. אבל יחד עם זאת אני סבור שפרס, כל פרס, הוא חיי שעה ולא חיי נצח. ואילו מי שמזכה את הרבים בתחום הרוח בדבר ראוי לשמו, זוכה לחיי נצח. ובזה כבר זכית. סוף סוף גדולי הסופרים בישראל, כמו ביאליק, "שלום עליכם", או שניאור, לא זכו בפרסים כלשהם. גם המלבי"ם ואפילו רש"י, לא זכו בפרסים. אבל זכו לשם עולם. זכרם לא ימוש עד דור אחרון. ובכן, הפרס, אינו העיקר. יש מחברים שמכירים בגדולתם בזמן, ויש שמכירים בהם אחרי זמן. תמיד סוף הכבוד לבוא למי שראוי לו.
אני מאחל לך אריכות ימים וחיים מתוך שלווה
ידידך ב.צ. פירר