מ"ג תהלים קלז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קלז · ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ
  אֶל־הַסָּֽלַע׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט)" אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע", כמ"ש והכרתי לבבל שם ושאר, וזה נתקים אז בשנה השנייה שעלה כורש עליה שנית והחריבה לגמרי והרג כל העם הנמצא בה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר שיאחז" - אשרי לזה אשר יאחז בידו את עולליך וירצצם על פני הסלע וינקום נקמת עם ה'

מצודת ציון

"ונפץ" - ענין השבירה עם הרצוץ והפזור כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז')

"עולליך" - בניך הקטנים כמו עוללים ויונקים (לעיל ח')