מ"ג תהלים קלא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים קלא · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שיר המעלות לדוד יהוה לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד
יְהֹוָ֤ה ׀ לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי
  וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י
    וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀
    בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' לא גבה לבי וגו'" - לא נהגתי שררה לא עשיתי גדולות תענוגות בנינים ונטיעות כעין שעשה בני הנני עליך כמי שאין לו ידים ורגלים כגולם מוטל לנגדך (סא"א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שיר המעלות", מבאר איך סומך בכל עניניו על ה', "ה' לא גבה לבי" גבהות הלב מציין שעובר הגבול בחפצו ותשוקותיו, בין בכמות בין באיכות למשל מי שחפץ להיות כאחד ממלאכי מרום עובר גבול התשוקה באיכות, מי שחפץ שיהיה לו גבורה מופלגת יותר מן הגבול עובר גבול התשוקה בכמות, "ולא רמו עיני" רום עינים מציין העובר הגבול בשכל העיוני, אם יחשוב שהשגתו היא בלתי מוגבלת ושופט בשכלו בענינים האלהיים שהם למעלה משכל האדם, וזה מגביל נגד השכל המעשיי והשכל העיוני, שהשכל המעשיי מקורו מהלב, והעיוני מקורו מהעינים, שיסוד לכל השכלה הוא הבחינה והנסיון שישיג ע"י החושים, והוסיף שגם בהוצאת הדברים לידי מעשה "לא הלכתי בגדולות ונפלאות ממני", גדולות מצד הכמות, ונפלאות מצד האיכות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ממני" - ר"ל יותר מהצורך ומהראוי לי

"ולא הלכתי בגדולות" - לא עשיתי דברים גדולים ונפלאים בבניינים נאים ומגדלים גבוהים להראות גדולה וכבוד כדרך שהמלכים עושים

"ולא רמו עיני" - במעשה להשתרר ביותר להרים עין למעלה כדרך גסי הרוח

"לא גבה לבי" - במחשבת הלב לא הייתי מתגאה