מ"ג תהלים צח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צח · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ ׀ וֶ֥אֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֢ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
  רָא֥וּ כׇל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ
    אֵ֗֝ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זכר חסדו לבית ישראל",

  • ג) מפני כי "זכר אמונתו לבית ישראל", מפני ההבטחה שהבטיח להושיעם, כמ"ש כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך.

"ראו" ר"ל ובזה נבדל פרסום זה מהקודם, שתחלה אמר ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאותיו, שהוא,

  • א) שלא יראו בעין ובחוש רק יספרו זאת המשכילים בעמים, ועתה "ראו" בעיניהם,
  • ב) שתחלה לא הכל ישכילו, שהעכו"ם הפחותים לא יראו רק את כבודו לא את נפלאותיו כמש"ש, אבל עתה "ראו כל אפסי ארץ",
  • ג) שיראו את "ישועת אלהינו", שמבואר אצלינו ששם אלהים הבא בכינוי מורה הקשר והדיבוק שי"ל עם ישראל, שיראו כי התשועה הזאת מיוחדת מצד שהוא אלהינו ביחוד, ששכינתו בתוכנו והשגחתו דבוקה בעם קרובו:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אפסי ארץ" - היושבים בקצות הארץ

"זכר" - ה' זכר לישראל את החסד שהבטיח באמונתו

<< · מ"ג תהלים · צח · ג · >>