מ"ג תהלים עח לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · לט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֭יִּזְכֹּר כִּֽי־בָשָׂ֣ר הֵ֑מָּה
  ר֥וּחַ ה֝וֹלֵ֗ךְ וְלֹ֣א יָשֽׁוּב׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויזכר", כי "זכר כי בשר המה", והבשר מוכן לחטוא מצד טבעו ויצרו הרע, וגם "רוח הולך ולא ישוב", שהרוח הפנימי שהוא הכח המעלה הציורים על הלב שהוא המעורר לחטוא, הלא הוא אפס עם הגויה והוא דומה כמו הבשר עלול לכל דבר פשע:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויזכור" - על כי יזכור שהאדם הוא בשר וטבעו לרדוף אחר התאוה ובזה יחטא ואשם

"רוח הולך" - ארז"ל זה היצה"ר שהולך מן האדם בשעת מיתה ולא ישוב עוד אליו ולזה ירבה להסית את האדם בעודו חי

<< · מ"ג תהלים · עח · לט · >>