מ"ג שמות י כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות י · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלוֹת וְעָשִׂינוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר מֹשֶׁה אַף אַתְּ תִּתֵּין בִּידַנָא נִכְסַת קוּדְשִׁין וַעֲלָוָן וְנַעֲבֵיד קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר משֶׁה אוּף אַנְתְּ תִּתֵּן בִּידָנָא נִכְסַת קוּדְשִׁין וְעַלְוָון וְנַעֲבֵיד קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם אתה תתן" - לא דייך שמקננו ילך עמנו אלא גם אתה תתן

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

גַּם אַתָּה תִּתֵּן – לֹא דַּיֶּיךָ שֶׁמִּקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, אֶלָּא גַּם מִשֶּׁלָּךְ תִּתֵּן.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות" - לא אמר משה דבר זה על מנת להעשות, ולא עשה כן כלל, אבל הם דברי חיזוק, יאמר כי תכבד מאד יד ה' עליו ועל עמו עד כי גם זבחים ועולות וכל אשר לו יתן בעד נפשו.

ובאמת, כי כאשר אמר להם (שמות יב לב): "וברכתם גם אותי", היה נותן ברצונו כל מקנהו לכפר עליו, אבל לא עלה על דעת משה לעשות (משלי כא כז): "זבח רשעים תועבה", כי ה' חפץ דכאו, לא לכפר עליו רק להענישו ולנער אותו ואת כל חילו בים.

ורבותינו אמרו (מכילתא פרק יג, תנחומא בא ז) כי (שמות יב לב): "כאשר דברתם" הוא על מאמרם "גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות". אולי רצו לומר, שרמז להם לתת ככל אשר אמרו, לא שלקחו ממנו כלל; או זבחים ועולות להם כדי שיצאו, לא להקריבם עליו; וגם זה אינו נכון.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר משה". השיב לו הלא כבר אמרתי לך שנעבוד את ה' בזבחים, וכיון שאתה אומר צאנכם ובקרכם יוצג בהכרח בדעתך שאתה תתן בידנו זבחים ועולות, אני אומר לך שגם אם אתה תתן בידינו זבחים ועולות, מכ"מ גם מקננו ילך עמנו, כי אנחנו לא נדע במה נעבד, ופן יאמר שרוצה שנקריב כל מקננו, ובמדרש א"ל משה לא תהיה סבור שאנו נזבח משלנו כלום אלא גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות שנקריב להקב"ה על שמך, מפרש שאמרו לו דרך כבוד, אחר שאנו עבדי פרעה וכל מה שקנה עבד קנה רבו, א"כ הצאן והבקר אינם שלנו רק שלך ואנו לא נזבח משלנו כלום, רק גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות, כי מה שנקריב הוא שלך וכאלו אתה נתת לנו שנקריב על שמך, ולכן גם מקננו ילך עמנו שממנו נקח לעבוד את ה' על שמך ולכבודך, ולא תאמר שדי במקצת הצאן והבקר, כי אנחנו לא נדע כמה יצוה להקריב לפניו, וע"ד המוסר אמר שמקננו ילך מעצמו ולא ירצה

להשאר פה, כמו הפר של אליהו שהלך מעצמו להשחט לקרבן, וממנו נקח מוסר לעבוד את ה' ולמסור נפשותינו על כבוד שמו ע"ד מלפנו מבהמות ארץ:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

גם אתה תתן בידנו. קשה איך שאול ישאל עבד ה' זבחי אלהים מאיש בזוי וטמא אשר הרים פיו בקדוש ישראל נוסף על היותו נכרי החפץ לה' בזבח רשעים והגם שאמרה תורה איש איש לרבות (חולין י"ג ב) אך ורק לא לשאול ממנו. אכן דברי פי חכם דקדק בלשונו ואמר ועשינו שהיל"ל לעשות לה' אלהינו אלא נתכוונו לומר שהוא יתן בידם מקנה הראוי לזבחים ואנחנו נעשה לה' אלהינו לצורך עצמנו אלא שהוא ימציא להם מתנה שיסתפקו ממנה לזבחיהם לה' גם בזה לא קשה אומרו זבחים ועולות לתנא שאמר (מנחות ע"ג ב) שאין מקבלין מאו"ה אלא עולה ולא שלמים והרי מקרא מלא דיבר הכתוב כאן זבחים ועולות ולדברינו לא קשה:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

זבחים ועלת. ב' במסורה הכא ואירך ויבאו לעשות זבחים ועולות גבי יהוא כשהרג נביאי הבעל מה התם עשה בהם שפטים ובאלהיהם שנתץ מצבת הבעל והרגם, אף הכא נמי עשה בהם ובאלהיהם שפטים:

<< · מ"ג שמות · י · כה · >>