מ"ג שמות יד כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות יד · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־זֶ֖ה כׇּל־הַלָּֽיְלָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְעָאל בֵּין מַשְׁרִיתָא דְּמִצְרָאֵי וּבֵין מַשְׁרִיתָא דְּיִשְׂרָאֵל וַהֲוָה עֲנָנָא וְקַבְלָא לְמִצְרָאֵי וּלְיִשְׂרָאֵל נָהַר כָּל לֵילְיָא וְלָא אִתְקָרַבוּ דֵין לְוָת דֵּין כָּל לֵילְיָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָעֵיל בֵּין מַשִׁירְיָתָא דְיִשְרָאֵל וּבֵין מַשִּׁירְיָתָא דְמִצְרָאֵי וַהֲוָה עֲנָנָא פַּלְגֵיהּ נְהוֹרָא וּפַלְגֵיהּ חֲשׁוֹכָא מִסִּטְרֵיהּ חָד מַחֲשָׁךְ עַל מִצְרָאֵי וּמִסִּטְרֵיהּ חָד אַנְהַר עַל יִשְרָאֵל כָּל לֵילְיָא וְלָא קְרָבָא מַשְׁרֵי כָּל קְבֵיל מַשְׁרֵי לִמְסַדְרָא סִדְרֵי קְרָבָא כָּל לֵילְיָא:
ירושלמי (קטעים):
וַהֲוָה עֲנָנָא פַּלְגָא נְהוֹר וּפַלְגָא חֲשׁוֹכָא נְהוֹר מַנְהַר עַל יִשְרָאֵל וַחֲשׁוֹכָא מַחֲשַׁךְ עַל מִצְרַיִם וְלָא קְרִיבוּ אִלֵּין לְאִלֵּין לִמְסַדְּרֵי קְרָבָא כָּל לֵילְיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא בין מחנה מצרים" - משל למהלך בדרך ובנו מהלך לפניו באו לסטים לשבותו נטלו מלפניו ונתנו לאחריו באו זאבים מאחריו נתנו לפניו באו לסטים לפניו וזאבים מאחריו נתנו על זרועו ונלחם בהם כך (הושע יא) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו

"ויהי הענן והחשך" - למצרים

"ויאר" - עמוד האש את הלילה לישראל והלך לפניהם כדרכו ללכת כל הלילה והחשך של ערפל לצד מצרים

"ולא קרב זה אל זה" - (מכילתא) מחנה אל מחנה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם – מָשָׁל לִמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ מְהַלֵּךְ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ, נְטָלוֹ מִלְּפָנָיו וּנְתָנוֹ לְאַחֲרָיו; בָּא זְאֵב מֵאַחֲרָיו, נְתָנוֹ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים לְפָנָיו וּזְאֵבִים מֵאַחֲרָיו, נְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹ וְנִלְחַם בָּהֶם; כָּךְ "וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו" (הושע יא,ג).
וִיהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ – לַמִּצְרִים.
וַיָּאֶר – עַמּוּד הָאֵשׁ אֶת הַלַּיְלָה לְיִשְׂרָאֵל, וְהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, כְּדַרְכּוֹ לָלֶכֶת כָּל הַלַּיְלָה; וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁל עֲרָפֶל לְצַד מִצְרַיִם.
וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה – מַחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויהי הענן והחשך: למצרים, ויאר עמוד האש לישראל את הלילה ולא קרב זה אל זה מצרים לא קרב לישראל כל הלילה:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ולא קרב זה אל זה כל הלילה. בלילה התחילו ליכנס בים, כי מה שהזכיר בפסוק של מעלה ויסע מלאך האלהים בתחלת הלילה היה שנסע והכונה בו מדת הדין שנקרא מלאך בקצת מקומות מן הכתובים ועל כן הזכיר האלהים. ואמר הרב ז"ל כי יתכן שאינה סמוכה כי אם באור. והיה הענין כי נסע המלאך הזה בעמוד האש בלילה מלפני ישראל והלך מאחריהם ונסע עוד עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם והנה שני העמודים מאחריהם וכאשר היה באשמורת הבקר נדונו המצריים בים, ויש רמז במלת אשמורת כתרגומו. והסדר היה בענין הזה מחנה ישראל תחלה ואחר מחנה ישראל סמוך להם עמוד האש, ואחר עמוד האש עמוד הענן ואחר עמוד הענן מחנה מצרים נמצאו שני העמודים מפסיקים בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ואמר זה על עמוד הענן שהפסיק בין מחנה מצרים ובין עמוד האש ויהי הענן והחשך בין מחנה למחנה, ויאר את הלילה, כי היה לישראל אור בעמוד האש שהיה מאחריהם וסמוך להם, כי לא היה עמוד הענן מפסיק להם כמו שהיה למצרים ולא קרב זה אל זה כל הלילה כי לא היה אפשר להתקרב מחנה אל מחנה לפי ששני העמודים מפסיקים. והנה המצריים שהיו אחורי עמוד הענן היו רואין את ישראל כי היו רואים עמוד האש מתוך הענן, כי מי שהוא יושב בחשך רואה את האור מרחוק, אבל ישראל לא היו רואים את המצריים כי מי שיש לפניו אור אינו רואה את היושב בחשך, ומפני זה עמוד האש צורך גדול שהיה הולך לפני מחנה ישראל שיסע ויעמוד מאחריהם שאלו היה הולך לפניהם להאיר להם כשאר הלילות היו ישראל נחפזים ללכת ולא יראו אותם המצריים ולא היו באים אחריהם.

ובמדרש ולא קרב זה אל זה, שלא אמרו העליונים שירה. ובפרקי דר' אליעזר פרק מ"ב אל תהי קורא ולא קרב זה אל זה אלא ולא קרא זה אל זה כל הלילה כלומר ממה שכתוב (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר קדוש.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא" המלאך בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל להנהיג את שני העמודים: " ויהי הענן והחשך" חשך הלילה היה יחדיו עם הענן מאחריהם של ישראל ושל עמוד האש: " ויאר את הלילה" המלאך בעמוד האש, כי בו הסיר חשך הלילה ולא היה שם ענן מפסיק בינם לאש המאיר, כמו שהיה לצד מצרים:

" ולא קרב זה אל זה" כי ההולכים בחשך הולכים לאט בהכרח, כי לא ידעו במה יכשלו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא". עמוד הענן בא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל והאפיל על המצריים שלא יראו את עמוד האש ואת מחנה ישראל, שאם היו רואים עמוד האש עומד לפניהם היו יראים לצעד הלאה, רק שעמוד הענן החשיך להם כמ"ש (יהושע כד) וישם מאפל ביניכם ובין המצרים, ויהי הענן והחשך למצרים ע"י חשכת הלילה בצרוף חשכת הענן שכסה נוגה של עמוד האש, ויאר את הלילה, לישראל האיר עמוד האש ביתר שאת, ממה שהאיר תמיד כדי שיהיה אור בכל המחנה, ועי"כ לא קרב זה אל זה כל הלילה, ומה שבא עמוד האש

מאחריהם ולא לפניהם, היה צריך כדי שע"י ימסו שני החומות שעמדו משני הצדדים כמו שיתבאר:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולא קרב זה אל זה. פירש"י מחנה אל מחנה, ועל צד הרמז יש לפתרו על ישראל, כי ארז"ל (ירושלמי תענית ב, ה) ארבע כיתות נעשו אבותינו על הים כו' ולא היו בהסכמה אחת זה אומר בכה וזה בכה על כן לא קרב זה אל זה כל הלילה בדעתם. ורז"ל אמרו (שמו"ר כג, ז) שלא אמרו המלאכים שירה כל הלילה שנאמר בהם (ישעיה ו, ג) וקרא זה אל זה, ובפרקי דר"א אל תקרי לא קרב זה אל זה אלא לא קרא, ואין צורך להגיה לפי שהמלאכים אינם מתקרבים זה לזה בשום עסק בעולם כי אם בזמן שאומרים שירות ותשבחות לפניו ית' אחד קורא והשני עונה לעומתו, וכשהוא אומר לא קרב זה אל זה ודאי לא אמרו שירה כי דרך השיר אחר קורא וחבירו עונה.

וי"ל עוד ולא קרב זה. היינו המלאך שהזכיר למעלה בפסוק ויסע מלאך האלהים, אל זה היינו אל השירה הרמוזה בזה שנאמר זה אלי ואנוהו כי הוא עיקר השירה שזכו לראות פני השכינה עד שהיו מראין עליו באצבע ואמרו זה אלי, כי ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, והוא רמז אל המלאכים גם כן כי אצלם מצויה קירוב ההשגה יותר מבתחתונים.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויבא בין מחנה מצרים וגו'. אולי כי כל מקום החלל שבין ב' המחנות מילא אותם הענן והחשך, והוא אומרו ויבא בין וגו' שאם לא כן למה הוצרך לומר ויבא בין וגו' אחר שכבר אמר וילך מאחריהם ויעמוד מאחריהם:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאר. ב' במסורה. ויאר את הלילה. אל ה' ויאר לנו. וזהו ויהי הענן והחושך למצרים שלא סר עמוד הענן כמו בשאר הלילות אלא היה הולך לאחוריהם כדי להחשיך למצרים אבל לישראל היה אור דכתיב אל ה' ויאר לנו:

זה אל זה. ב' דסמיכי דין ואידך וקרא זא"ז ואמר ק' ק' ק' שבקשו המלאכים לומר שירה וא"ל הקב"ה מעשי ידי ' טובעים בים ואתם אומרים שירה וזהו ולא קרב זה אל זה אותם שנאמר בהם וקרא זא אל זה:

<< · מ"ג שמות · יד · כ · >>