מ"ג שמואל ב ב כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל ב ב · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו [תחתיו] ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת ויעמדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְמָאֵן לָסוּר וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל שָׁם וַיָּמָת תחתו [תַּחְתָּיו] וַיְהִי כָּל הַבָּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמֹת וַיַּעֲמֹדוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְמָאֵ֣ן לָס֗וּר וַיַּכֵּ֣הוּ אַבְנֵר֩ בְּאַחֲרֵ֨י הַחֲנִ֜ית אֶל־הַחֹ֗מֶשׁ וַתֵּצֵ֤א הַֽחֲנִית֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וַיִּפׇּל־שָׁ֖ם וַיָּ֣מׇת תַּחְתָּ֑ו וַיְהִ֡י כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל וַיָּמֹ֖ת וַֽיַּעֲמֹֽדוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל החומש" - כמו דופן חמישית מקום שמרה וכבד תלויין שם (סנהדרין מט א) ויונתן תרגם אל החומש בסטר ירכיה

"וימת תחתיו" - (תרגום) ומית באתריה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימאן". תחלה אמר "לא אבה", כי הבלתי אובה הוא בלב, והממאן הוא בפה. ותחלה "לא אבה" בלבו, ועתה שא"ל למה אככה ארצה ירא בלבו ואבה בלבו לסור רק בפה אמר שממאן, כי היה לו עתה לכלימה על שהפחידהו: "ויכהו". וכדין רודף הכהו כנ"ל, ולא היה יכול להצילו באחד מאיבריו כי הכהו באחורי החנית שאין מסומן כ"כ כמו אם היה מכהו עם הלהבת, רק שמצד

שהיה מאחר אבנר ולא ראה, קרה שהכהו אל החומש ושיצא החנית מאחריו כי היה קרוב עד לאבנר, ועי"ז "ויפל וימת תחתיו", ולא פרפר מן המקום ההוא:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויעמודו" - עמדו מתבהלים וחדלו מלרדוף

"מאחריו" - כי חלפה גופו מעבר אל עבר

"כל הבא" - מאנשי דוד

"באחרי החנית" - בהברזל המחודד אשר בו העשוי לתקוע בארץ

"אל החומש" - אל צלע החמישית שהוא על הלב ורבותינו ז"ל אמרו (סנהדרין מט א) מול מקום שכבד ומרה תלוין בו

מצודת ציון

"תחתיו" - במקומו