מ"ג שמואל א ד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל א ד · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמֻעָה אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכַלָּת֣וֹ אֵשֶׁת־פִּֽינְחָס֮ הָרָ֣ה לָלַת֒ וַתִּשְׁמַ֣ע אֶת־הַשְּׁמוּעָ֔ה אֶל־הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וּמֵ֥ת חָמִ֖יהָ וְאִישָׁ֑הּ וַתִּכְרַ֣ע וַתֵּ֔לֶד כִּֽי־נֶהֶפְכ֥וּ עָלֶ֖יהָ צִרֶֽיהָ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְכַלָתֵיהּ אִתַּת פִּינְחָס מְעַדְיָא לְמֵילַד וּשְׁמָעַת יַת שְׁמוּעֲתָא דְאִשְׁתְּבִי אֲרוֹנָא דַייָ וּדְמִית חָמוּהָא וּדְאִתְקְטֵיל בַּעֲלָהּ וּכְרָעַת וִילֵידַת אֲרֵי בִעַתוּהָא חֶבְלָהָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ללת" - על כרחו ללדת פירושו ואין לו דמיון ומנחם חברו בחלק יללה לפי שחבלי לידתה ביללה באו לה ויסוד יללה אין אות ביסודה אלא למ"ד לבדה

"נהפכו" - נשתנו מכדרכן לכך מתה

"צריה" - צירי דלתי בטנה קרדוני"ל בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (יט - כב) מדוע סדר אל הלקח ארון אלהים ואל מות חמיה ואישה וכן בפסוק כ"א, ובפסוק י"ז סדר תחלה מיתת חפני ופנחס, ואח"כ לקיחת הארון שהיה אח"כ כנ"ל? מ"ש ותקרא לנער וכו' אל הלקח, ותאמר גלה כבוד וכו', הוא כפל מבואר אין לו הבנה כלל, ותחלה הזכירה מה שנלקח הארון ומת חמיה ואישה וסיימה רק בלקיחת ארון האלהים

לבד, שזה צריך טעם ודעת:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"כי נהפכו" - מחרדת השמועה נהפכו ונתגלגלו עליה פתאום חבלי הלידה

"הרה ללת" - רצה לומר נשלם ימי הריונה ללדת

מצודת ציון

"ללת" - רצה לומר ללדת ובא בחסרון הדל"ת לפי שילדה ביללה

"ותכרע" - נפלה על ברכיה

"נהפכו" - ענין סבוב וגלגול על כי בעת הגלגול מתהפך הדבר מצד אל צד וכן (שופטים ז יג) מתהפך במחנה מדין

"צריה" - הם חבלי הלידה הבאה מהשמטת קשרי הרחם התקועים זה בזה והוא מושאל מן צירי הדלתות וכן (ישעיהו יג ח)צירים וחבלים יאחזון