מ"ג שמואל א ב כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א ב · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְעֵלִי סִיב לַחֲדָא וּשְׁמַע יַת כָּל דְעָבְדִין בְּנוֹהִי לְכָל יִשְׂרָאֵל וְיַת דִי שָׁכְבִין יַת נְשַׁיָא דְאַתְיָן לְצַלָאָה בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר ישכבן" - כמשמעו ורבותינו אמרו (יומא ט ב) מתוך ששהו את קניהן והם היו ממתינות עד שתראן קניהן קריבין מעלה עליהם כאלו שכבום

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(כב) השאלות (כב) הלא בזכרו תחלה חטא בני עלי לא זכר כלל חטא זה ששכבו את הנשים, רק כי נאצו את מנחת ה', וכן בתוכחת איש אלהים אל עלי לקמן לא זכר מזה דבר:

"ועלי". ספר שעלי כבר זקן ושמע את אשר יעשון בניו לכל ישראל, שהוא החמס שעשו לקחת בשר בזרוע, שזה היו עושים לכל ישראל (כנ"ל יד), וגם שמע "את אשר ישכבון", חז"ל (ברכות לא ב) נחלקו בזה, י"א שחטאו כפשוטו, וי"א שלא חטאו, ולדעתו נראה שפעל ישכבון מוסב על ישראל, ר"ל שישראל "שכבו בפתח אהל מועד עם הנשים הצובאות", שמתוך שבזו קדשי שמים וגם השהו את קני הנשים מהקריבם, והיו צובאות, ר"ל מתאספות צבא רב בפתח אהל מועד שלשם הביאו קניהם, ולא היה להם מלון ושכבו אנשים ונשים לפני חצר המשכן ביחד ועי"כ הגיעו לפעמים לדבר עבירה, בפרט כי הכהנים לא השגיחו על העם לקדשם ולשמרם כראוי:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת אשר ישכבון וגו'" - רצה לומר היו מתעצלים בהקרבת קני היולדות והזבות הבאות בצבא רב אל אהל מועד והיו ממתינות על הקרבתן ולא חזרו לשמש את ביתם ושכבו במקום בואן אם כן הם היו משכיבין אותן במקום בואן ולחטא יחשב להם על שבטלו בעליהן מפריה ורביה

"לכל ישראל" - לקחת מבשר הזבח בחזקה

"ועלי זקן מאד" - אמר זה להצדיק מעט את עלי על מה שלא היה מייסר את בניו כי בעבור שהזקין ותש כחו לא היה יכול לייסרם מעתה

מצודת ציון

"ישכבן" - רצה לומר משכיבין

"הצובאות" - מלשון צבא ורצה לומר הרבה כאחת