מ"ג שיר השירים ח ז
<< · מ"ג שיר השירים · ח · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כׇּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ׃
רש"י
"מים רבים" - האומות
"ונהרות" - שריהם ומלכיהם
"לא ישטפוה" - על ידי חוזק ואימה ואף על ידי פתוי והסתה
"אם יתן איש את כל הון ביתו" - כדי להמיר אהבתך
"בוז יבוזו לו" - כל אלה הקב"ה ובית דינו מעידים שכך כנסת ישראל מתרפקת על דודהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ז) "מים". [דברי המשורר] רואים אנו גדול כח האהבה ורשפיה רשפי אש. אשר במים רבים ונהרות לא יוכלו לכבותה, ר"ל שכל תחבולות שלמה שעשה להטות לב הרעיה מן דודה לא הועילו מאומה, כי אש האהבה לא תכובה במים רבים, וגם נהרות שדרכם לשטוף כל הנמצא בדרכם לא ישטפוה ר"ל שלא יכול לה שלמה לא בטוב ולא ביד חזקה. לכן אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו כי לא יקנוה בהון עתק רק באהבת הלב הדבר תלוי:
הרעיה דבקה בדודה:
ובזה נשלם השיר החמישי:
מליצה:
(ז) "מים". (דברי המשורר), רואים אנו כי מים רבים לא יוכלו לכבות אהבה. הראיה העליונה אל אלהיה ר"ל שכל פתויי היצר וחמדת הכח המתעורר לא יכלו לבטל אהבת נפש שלמה לאלקיה: וגם נהרות. השוטפים שהם תהפוכות הזמן ורעת העולם: לא ישטפוה. עד שאם יתן איש כל הון בעבור אהבת ה' בוז יבוזו לו. כי לא דבר קטן ינתן מחירה כי מטבע האהבה הגדולה הזאת שימסור עליה את נפשו ומאודו:
הרעיה נפש שלמה דבקה בחיי עד האלקי הרוחות.
ובזה נשלם שיר החמישי:מדרש רבה
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה מים רבים, אלו אומות העולם, שנאמר: (ישעיה י"ז) הוי המון עמים רבים. לא יוכלו לכבות את האהבה, אהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב לישראל, שנאמר: אהבתי אתכם אמר ה'. ונהרות לא ישטפוה אלו אומות העולם, היך מה דאת אמר: (שם) ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר וגו', ולכן הנה ה' מעלה וגו', מי הנהר. אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה אם פותחין הן כל אומות העולם את כל תסבריות שלהן ונותנים ממונם בדבר אחד מן התורה אינו מתכפר בידם לעולם. דבר אחר: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה אם פותחין אומות העולם כל תסבריות שלהן בדבר אחד מן התורה, ונותנין כל ממונם בדמיו של ר' עקיבא וחביריו אין מתכפר להם לעולם. בוז יבוזו לו ר' יוחנן הוה מטייל וסליק מטבריה לציפורין, והוה רבי חייא בר אבא סמך ליה מטון חד בית חקלא. אמר רבי יוחנן: הדין בית חקלא הות דידי וזבינתיה בגין מלעי באוריתא מטון חד בית כרם. ואמר רבי יוחנן: הדין בית כרם דידי הוה וזבינתיה בגין מלעי באוריתא. מטון חד בית זיתא ואמר: כמו כן. שרי ר' חייא בר אבא בכי, א"ל: מה את בכי? א"ל: בכי אנא דלא שבקת לסיבותיך כלום. א"ל: חייא בני ונקלה זו בעיניך, מה שעשיתי שמכרתי דבר שניתן לששה ימים, שנאמר (שמות כ') כי ששת ימים עשה ה', אבל התורה ניתנה לארבעים יום, שנאמר: (שם ל"ד) ויהי שם עם ה' ארבעים יום. וכתיב: (דברים ט') ואשב בהר ארבעים יום. כד דמך רבי יוחנן היה דורו קורא עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר' יוחנן את התורה. בוז יבוזו לו כד דמך רבי אושעיא איש טרייה ראו מטתו פורחת באויר, היה דורו קורין עליו: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב הקב"ה לר' אושעיא איש טרייה, בוז יבוזו לו:
<< · מ"ג שיר השירים · ח · ז · >>