מ"ג שופטים יח ז

<< · מ"ג שופטים · יח · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וְאֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר וּרְחֹקִים הֵמָּה מִצִּדֹנִים וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּֽלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבָּ֣הּ יוֹשֶֽׁבֶת־לָ֠בֶ֠טַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט ׀ וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין־מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֙רֶץ֙ יוֹרֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחוֹקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִצִּ֣ידֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם עִם־אָדָֽם׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַאֲזַלוּ חַמְשָׁא גוּבְרִין וַאֲתוֹ לְלָיִשׁ וַחֲזוֹ יַת עַמָא דִי בְגַוָהּ יַתְבִין לְרוֹחֲצָן כְּהִלְכַת צִידוֹנָאֵי דְשָׁקְטִין וּשְׁרָן לְרוֹחֲצָן וְלֵית דְמַנְזַק פִּתְגָמָא בְּאַרְעָא יְרוּתִין זְעִירִין וּרְחִיקִין אִינוּן מִצִידוֹנָאֵי וּפִתְגַם לֵית לְהוֹן עִם אֱנָשׁ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ואין מכלים דבר" - אין אחד מהם צריך לחבירו שיחזירנו ריקם ויכלימנו כמו שנאמר בסוף הענין (פסוק י) אין מחסור כל דבר כך שמעתי

"יורש עצר" - יורשים מועטים שאם יהרגו את אלו אין עוד עוררין נלחמים עם המחזיקים בנחלה

"ורחוקים המה" - מעזרת צידונים

"ודבר אין להם עם אדם" - שום ברית כרותה שיבאו לעזרתם לעת הצורך

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"ודבר אין להם" - אין להם ברית כרותה עם מי לשיבוא בעזרתם

"ורחוקים המה" - ונכבש הארץ עד לא יהיה נשמע להם (ואולי היה מדרך צידונים לעמוד בעזרת כל נרדף)

"יורש עצר" - יורש ארצם עצור מהם רצה לומר אין להם יורש ארצם ללחום לאחר זה בעבור הארץ

"ואין מכלים" - אין בארץ מי שיכלים אפילו בדבור כי לא הורגלו במלחמה וקטטה

"יושבת לבטח" - רצה לומר אינם נשמרים ממלחמה והוא כדרך צידון היושב שוקט ובוטח ואינו נשמר ממלחמה 

מצודת ציון

"לישה" - הוא לשם האמור (ביהושע יט מז) ובשתי השמות היתה נקראת

"שוקט" - יושב במנוחה

"עצר" - ענין מניעה כמו (שמואל א כא ו)אשה עצורה לנו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

השאלות (ז) כולו כפול ומלת יורש עצר אין לו פירוש. ומז"ש ואין מכלים דבר בארץ?:

"ויראו את העם אשר בקרבה". רצה לומר שלא היה להם להתירא מפני העם עצמם שלא היו בעלי מלחמה, וכן לא מפני שכניהם ועוזריהם. ומפרש לא מפני העם, כי העם ילמדו מלחמה מפני ארבעה דברים, א] אם דרכם לכבוש ארצות ופרנסתם מן המלחמה לשלול שלל ולבוז בז, ועז"א "יושבת לבטח כמשפט צידונים", ר"ל הממלכה כולה יושבת לבטח כמשפט צידונים שהם סוחרים או בעלי מקנה, ואין פרנסתם מבז ושלל. ב] אם מתיראים מאויב חיצוני, עז"א עם "שקט ובוטח", כי רגל אויב לא תבא בגבולם. ג] אם יש תגרא בין אנשי המדינה עיר בעיר משפחה במשפחה, עז"א "ואין מכלים דבר בארץ", כי כולם בשלום יחדיו. ד] אם יש שם מלך ובניו יורשים מלכותו, שאז יכינו חיל וצבא מלחמה להחזיק מלכותם, עז"א "יורש עצר" (מלת אין נמשך לשתים אין מכלים דבר ואין יורש עצר), ר"ל ואין יורש המלוכה העוצרת בעם. ועתה באר שאין להתירא מפני בעלי בריתם שיבואו לעזרה, כי "הצידונים" שהם מעמק "רחוקים הם" מהם, ואין להם ברית עם שכניהם, כי "דבר אין להם עם אדם", אין להם כריתות ברית עם שום אדם:

<< · מ"ג שופטים · יח · ז · >>