לדלג לתוכן

מ"ג שופטים ג לא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר ויושע גם הוא את ישראל.

מנוקד:
וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר וַיּוֹשַׁע גַּם הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים:
וְאַחֲרָ֤יו הָיָה֙ שַׁמְגַּ֣ר בֶּן־עֲנָ֔ת וַיַּ֤ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑ר וַיּ֥וֹשַׁע גַּם־ה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּבַתְרוֹהִי הֲוָה שַׁמְגַר בַּר עֲנָת וּקְטַל יַת פְּלִשְׁתָּאֵי שִׁית מְאָה גַבְרִין בִּפְרַשׁ תּוֹרַיָא וּפְרַק אַף הוּא יַת יִשְׂרָאֵל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מלמד" - הוא דרבן מרדע אגווילי"ן בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"במלמד הבקר" - הוא המקל שבראשו תקועה כעין מחט הנקרא דרבן ובו מלמד ומורה הבקר לחרישה 

מצודת דוד

"גם הוא" - רצה לומר לא היתה תשועתו גדולה כשל אהוד ומכל מקום גם הוא עשה תשועה מה

"ואחריו" - בשנה שמת אהוד היה שמגר לשופט ומת בשנה ההיא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואחריו היה שמגר כו' ויושע גם הוא:   

וכ"ז תשועה מועטת, באופן שבעת ההיא היה כצד הראשון שאמר בהקדמת הספר (ב' יז) וגם אל שופטיהם לא שמעו שלכן לא כתיב בו וישפוט את ישראל (כנ"ל טו).