מ"ג קהלת ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות קהלת


<< · מ"ג קהלת ד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׁבֵּ֧חַ אֲנִ֛י אֶת־הַמֵּתִ֖ים שֶׁכְּבָ֣ר מֵ֑תוּ מִן־הַ֣חַיִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה חַיִּ֖ים עֲדֶֽנָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שכבר מתו" - עד שלא שלט בהם יצר הרע הזה לדחותם מן הקדוש ברוך הוא כגון אבות הראשונים שלא נענה משה אלא על ידיהם וכגון דוד אבי שלא נענתי אני בכ"ד רננות עד שאמרתי (דברי הימים ב ו) זכרה לחסדי דוד עבדך

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ב) ושבח - ושבח שם התואר כמו ירא אני ונפתח החי"ת בעבור היותו מאותיות הגרון:

עדן - חסר ה"א והוא עד הנה. וזה הענין שאמר שהמתים יותר משובחים מן החיים היא כנגד העשוקים שכל אדם יקבל כל מה שיבוא עליו מן השמים ולא יוכל לסבול עושק שיעשה לו בן אדם שהוא כמוהו ויבחר מות מחיים:

<< · מ"ג קהלת · ד · ב · >>