מ"ג נחמיה יג ה
כתיב:
ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים.
מנוקד:
וַיַּעַשׂ לוֹ לִשְׁכָּה גְדוֹלָה וְשָׁם הָיוּ לְפָנִים נֹתְנִים אֶת הַמִּנְחָה הַלְּבוֹנָה וְהַכֵּלִים וּמַעְשַׂר הַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר מִצְוַת הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים וּתְרוּמַת הַכֹּהֲנִים.
עם טעמים:
וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים נֹ֠תְנִ֠ים אֶת־הַמִּנְחָ֨ה הַלְּבוֹנָ֜ה וְהַכֵּלִ֗ים וּמַעְשַׂ֤ר הַדָּגָן֙ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר מִצְוַת֙ הַלְוִיִּ֔ם וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים וּתְרוּמַ֖ת הַכֹּהֲנִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"לפנים" - שם היו נותנים קודם שבאתי לירושלים
"מנות הלוים" - מתנות הראויות ללויםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויעש" - ענין תקון כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י"ח)
מצודת דוד
"ויעש לו לשכה" - אלישיב עשה ותיקן לטוביה לשכה גדולה בחצר בית ה' רצה לומר פנה לשכה למושבו
"ושם" - בלשכה ההיא היו נותנים בה לפנים קודם שפינה אותה אלישיב להיות לטוביה למושב
"את המנחה" - סולת למנחות
"הלבונה" - הבאה על המנחה ועל לחם הפנים
"והכלים" - כלי בית המקדש
"מצות הלוים" - מה שאנו מצווים לתת ללוים
"והמשוררים והשוערים" - אמר זה להאשים את אלישיב ביותר וכאומר איך מלאה לבו לפנות מצות משרתי ה' להיות מקום פנוי לטוביה העמוני