מ"ג נחמיה ה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג נחמיה ה · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימלך לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים ואתן עליהם קהלה גדולה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים וָאֹמְרָה לָהֶם מַשָּׁא אִישׁ בְּאָחִיו אַתֶּם נֹשִׁאים וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּמָּלֵ֨ךְ לִבִּ֜י עָלַ֗י וָאָרִ֙יבָה֙ אֶת־הַחֹרִ֣ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֔ים וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֔ם מַשָּׁ֥א אִישׁ־בְּאָחִ֖יו אַתֶּ֣ם נשאים נֹשִׁ֑ים וָאֶתֵּ֥ן עֲלֵיהֶ֖ם קְהִלָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימלך" - ויועץ לבי בעצמי

"ואריבה" - נתוכחתי עם החורים והסגנים שהם העשירים

"משא איש באחיו אתם נושים" - מדוע אתם כך עושים היה לכם לפרנס העניים הללו ואתם מלוים להם ממון לכבוש בניהם ובנותיהם ושדותיהם וכרמיהם ובתיהם

"ואתן עליהם קהלה גדולה" - הקוהלתי ואספתי עליהם קהילה גדולה לצעוק עליהם כדי לביישם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"וימלך" - לבי יעץ אותי להתחזק בדבר ועשיתי מריבה עם השרים

"משא וגו'" - רצה לומר וכי מהראוי לתת לאחיו העני בהלואה הלא בצדקה ראוי להנתן

"ואתן" - רצה לומר נתתי עליהם קול גדול בעבור יהיה אסיפה גדולה מאשר יבואו לקול הצעקה למען יבושו מרבית העם

מצודת ציון

"וימלך" - ענין עצה כמו מלכי ישפר עליך (דנייאל ד)

"משא" - חוב והלואה כמו משאת מאומה (דברים כ"ד)

"קהלה" - אסיפה והקהל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ז) "וימלך לבי עלי", לבי לבש רוח מלכות וממשלה בל אשא פני החורים והסגנים, [גם יל"פ שלא רב מתוך כעסו כי לבו שהוא כח הממשלה אשר בנפש [כמ"ש בפי' משלי], מלך עלי ועצרתי כעסי, ובכ"ז רבתי עמהם שלא ע"י התפעליות הכעס רק על ידי התעוררות הצדק והיושר], "משא איש באחיו אתם נושים", איך תהיה איש לאחיו לנושה והכתיב אם כסף תלוה את עמי לא תהיה לו כנושה לא תשימון עליו נשך, והזכיר להם בזה את דברי התורה שצותה שם על הנגישה, ועל הרבית ועל השבת המשכון, "ואתן עליהם" שעל ידי ריבי עמהם נקהלו אנשים רבים:  

<< · מ"ג נחמיה · ה · ז · >>