מ"ג נחמיה ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ה · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים וְנִקְחָה דָגָן וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיֵשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אֹמְרִ֔ים בָּנֵ֥ינוּ וּבְנֹתֵ֖ינוּ אֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֑ים וְנִקְחָ֥ה דָגָ֖ן וְנֹאכְלָ֥ה וְנִחְיֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויש אשר אומרים" - נותן טעם לדבריו למה היו צועקים יש מהם מדלת העם שהיו אומרים אנחנו רבים עם בנינו ובנותינו ונקחה דגן ועתה יש לנו למכור בנינו ובנותינו ליקח מהם דגן למען נחיה כך היו צועקים על היהודים העשירים שלא היו רוצים לפרנסם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויש וגו'" - ויש מהם רצה לומר קצתם אמרו הנה בנינו ובנותינו ואנחנו עצמינו הלא רבים המה וצרכינו אם כן מרובים

"ונקחה" - ובעל כרחנו נקח דגן מן השוק לאכול להחיות נפשנו כי אין לנו שדה תבואה וכאומרים המה אפס כסף והעשירים קופצים יד

<< · מ"ג נחמיה · ה · ב · >>