"הכר פנים במשפט". הוא דבר לא טוב כי כשיכבד השופט האחד מבעלי הדין יהיה זה סבה שיסתתמו טענות בעלי דינו לחשבו שדעת הדיין קרובה אצל שכנגדו ובסב' מעט שחד שיקח השופט יפשע ויטה הדין כי לאהבתו האיש אשר לקח ממנו שחד לא יוכל לראות לו חובה ויעלים ממנו אמתת הדין:
"הכר פנים לא טוב", הגם שאתה מכיר אדם אחד שהוא איש נאמן, לא תוכל לסמוך תמיד על הכרת פנים, כי לפעמים בעת הדוחק שחסר לו לחם, גם "גבר" המתגבר על יצרו לפעמים "יפשע בעבור פת לחם" ומתוך העוני, ואחרי ההקדמה הזאת אומר מוסר אל רעי העין:
