"בני". יספר מוסר שיאמר האב לבנו, "שאם חכם לבך", כבר התבאר כי חכם לב הוא מי שחקי החכמה קבועים בלבו שהוא כח המושל שלו ומושלים על כל כחותיו, עד שלא ירימו עוד ציורי התאוות והיצר להתנשא, ושקטה המלחמה ברוחו, אם הגעת למדרגה זו שתהיה חכם לב, אז "ישמח לבי גם אני", כי כבר אמר שבן חכם ישמח אב, ובכל זה עדיין אינו שמחת לב שהיא שמחה שלמה פנימית, כי עדן יוכל להתמוטט מחקי החכמה. אבל אם לבו חכם, שאז ישמח לבו בעמלו כי אין לו מלחמה עוד, כן ישמח גם לב אביו:
ביאור המילות
"חכם לבך". גדר לב חכם התבאר (י' ח'), שהוא שציורי החכמה מושלים בלבו, ולבו מלא מהם:
