מ"ג משלי כב יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֥ט אׇזְנְךָ֗ וּ֭שְׁמַע דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֑ים
וְ֝לִבְּךָ֗ תָּשִׁ֥ית לְדַעְתִּֽי׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולבך" - ר"ל לא שמיעת האוזן בלבד, כי גם לבך שים לדעת התורה להבינה ולזכרה.
מצודת ציון
"תשית" - תשים, כמו (בראשית ד): "שת לי אלהים זרע".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לדעתי". עמ"ש (א' ב') על לדעת חכמה ומוסר:תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (חגיגה טו:): "רבי מאיר, היכי גמר תורה מפומיה דאחר? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (מלאכי ב) "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" - אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו! - אמר ריש לקיש: רבי מאיר קרא אשכח ודרש: הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי - "לדעתם" לא נאמר אלא "לדעתי". רב חנינא אמר מהכא (תהילים מה): "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך...". קשו קראי אהדדי! - לא קשיא: הא בגדול, הא בקטן."