מ"ג משלי יא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי יא · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם
  וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדקת ישרים תצילם ובהות בוגדים ילכדו" - בהוות שהם עושים הם נלכדים והמקרא מסורס הוא כלומר ובוגדים בהוות ילכדו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צדקת ישרים תצילם". מהרעות ואולם הבוגדים ילכדו בהוותם בעצמה אשר בה חשבו להזיק לזולת' והרצון בזה ובהות בוגדי' ילכדו אלו הבוגדים שזכר:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צדקת ישרים תצילם" הישרים א"צ שהצדק תישר דרכם כמו התמים, כי דרכם ישרה בטבע כנ"ל ג', אבל מעשה הצדק יועיל להם להצילם מפח יקוש ורעות הזמן שאז "בגדים ילכדו בהוות" ושבר והישרים ינצלו בזכות מעשה הצדק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תצילם" - הצדקה תציל הישרים מרעה.

"ובהות" - בהשבר שהכינו הבוגדים לזולתם, ילכדו הם בעצמם בה.

מצודת ציון

"ובהוות" - ענין שבירה, כמו (תהלים צא): "מִדֶּבֶר הוות".

<< · מ"ג משלי · יא · ו · >>