מ"ג משלי ט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ט · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ
  הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תוכח לץ פן ישנאך". אך "תוכיח לחכם ויאהבך".  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פן ישנאך" - כי הוא חכם בעיניו, ודרכו ישרה לפניו.

"ויאהבך" - כי הוא חפץ בתיקון מידותיו, ולומד מכל אדם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל", והגם שהלץ אינו מקלה ומבזה רק את היוסר אותו לא את המוכיחו ע"י ראיות ווכוח השכל, כי לא יוכל להתלוצץ על דבר המבורר מן השכל, בכ"ז אינו אוהב גם את תוכחת השכל, וכמ"ש לקמן (ט"ו י"ב) לא יאהב לץ הוכיח לו אל חכמים לא ילך, וימנע עצמו מן החכמים שלא יתוכחו עמו בראיות השכל, וא"כ העצה שגם "אל תוכח לץ" אף בתוכחת השכל ווכוח, שגם שלא יקלה אותך, "פן ישנאך", אחר שאינו אוהב התוכחה ישנא אותך בעבור זה, אמנם "הוכח לחכם" עמו תתוכח ותוכיחו, כי הוא "יאהבך", כי הוא אוהב את התוכחה, ועפ"ז יאמר שנערות החכמה אשר נשלחו להזמין את הפתי ואת החסר לב לסעודת החכמה, הם יקראו גם אל החכמים להיות מקרואי המשתה, והגם שהחכמים כבר קבלו חקי החכמה ויודעים אותם, בכ"ז.

 

<< · מ"ג משלי · ט · ח · >>