מ"ג משלי ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מ"ג משלי · ט · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ
  חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמות בנתה ביתה" - בחכמה בנה הקב"ה את העולם "חצבה עמודיה שבעה" - שבעה ימי בראשית ד"א שבעה ספרים שיש בתורה ויהי בנסוע הארון ספר לעצמו במסכת שבת

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמות בנתה ביתה". הנה התבונה בנתה ביתה בחכמות כי השגת החכמות קודמת להשגת הבינה ושם חצבה עמודיה שבעה ר"ל חכמות רבות כי מספר השבעה יאמר על הרבוי כאמרו כי שבע יפול צדיק וקם הנה החכמות שם עמודי הבינה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חכמות" - כל אחת מהחכמות בנתה בית לעצמה.

"חצבה" - בנויה על הרבה עמודים, וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה. 

מצודת ציון

"חצבה" - ענין כריתה וחיתוך הנופל באבנים.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חכמות בנתה ביתה", שב לענין שאמר למעלה שבנין העולם נבנה ע"י החכמה כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו, ומדמה בנין העולם לבית, כמ"ש בחכמה יבנה בית שמדבר מבנין העולם כמ"ש שם, שכן אמר ה' בחכמה יסד ארץ, ומצייר שתכף ביום הראשון למעשה בראשית בנתה את ביתה, שבו נבנה בנין הבית הכללי ויצא מן האין אל היש, כמ"ש חז"ל משל לזורע ששה זרעים, ואח"ז "חצבה עמודיה", שהוא מה שיצאו פרטי העולם כ"א ביומו שהם עמודי הבית, שהבית שנבנה בדבור הראשון עמד באויר תולה ברפיון על ההיולי, והיה בכח ולא בפועל, ועמודי הבית היו "שבעה", שהם שבעת ימי בראשית, שכ"א הוציא תולדות בזמנו ואז נשתכלל בית העולם על עמודים חזקים, כי גם בשבת נברא העמוד העקרי שהבית הגדול נשען עליו שהיא ההנהגה הפלאיית שבו ינהיג ה' לעת הצורך וישדד חקי הטבע וכמ"ש במקומו, וגם זה מעמודי החכמה אשר שם עליהם תבל, והנה יציין בחכמה (נגד הציור שצייר אח"ז באשת כסילות) ג' דברים,
  • א) שהיא בנתה לה בית והיא כוננה את עמודיו, זאת שנית כי.

 

מ"ג משלי · ט · א · >>