מ"ג מלכים ב יט ג
<< · מ"ג מלכים ב · יט · ג · >>
כתיב:
ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה.
מנוקד:
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה.
עם טעמים:
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר חִזְקִיָּ֔הוּ יוֹם־צָרָ֧ה וְתוֹכֵחָ֛ה וּנְאָצָ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י בָ֤אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"בנים" - ישראל
"עד משבר" - עד צרה הדומה לאשה יושבת על משבר ואין בה כח לילד משבר שם מושב אשה הכורעת לילדמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ותוכחה" - מלשון ויכוח וברור דברים
"ונאצה" - ענין בזיון כמו (שמואל א ב יז)כי נאצו האנשים
"משבר" - הוא מקום מושב היולדות וכן (הושע יג יג)במשבר בנים
מצודת דוד
"כי באו בנים" - דימה בני הדור לאשה הכורעת ללדת בנים ויושבת על המשבר ואין בה כח להוליד הבנים
"ונאצה" - מנאץ את ה' בדברי חרוף
"ותוכחה" - האויב התווכח להשתבח בהצלחתו ואומר ידי רמה
<< · מ"ג מלכים ב · יט · ג · >>