מ"ג מלכים א יא כה
<< · מ"ג מלכים א יא · כה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על ארם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֨י שָׂטָ֤ן לְיִשְׂרָאֵל֙ כׇּל־יְמֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה וְאֶת־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר הֲדָ֑ד וַיָּ֙קָץ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּמְלֹ֖ךְ עַל־אֲרָֽם׃
רש"י (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"וימלוך" - ומלך הוא בארם ולא נציב מלך מישראל
"ויקץ" - מאס בישראל ולא אבה שימשל עוד בארם כאשר מאז ששם דוד נציבים בארם כמו שנאמר בשמואל ב' (ח י)
"כל ימי שלמה" - מעת שסרח עד יום מותו
"ואת הרעה" - רצה לומר רעתו של רזון היתה עם הרעה אשר עשה הדד כי אם היה לבדו לא היה יכול לו
מצודת ציון
"ויקץ" - מאס כמו (שם כז מו) קצתי בחיימלבי"ם (כל הפרק)
"ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה". היינו ימי שלמה הנשארים מעת זקנתו שחטא לה' עד יום מותו: "ואת הרעה" "אשר הדד". ר"ל הגם שרזון לא היה נוטר שנאה לישראל, התחבר אל זה הרעה של הדד שהוא השיג רע מישראל ונטר עליהם והשתתף רזון ברעה זו להיות גם הוא צורר להם. והנה ארם היה נושא מנחה לדוד כמו שנזכר בספר שמואל (ב' ח, ו) וכן לשלמה, והם סבבו שארם ימרדו בשלמה, ועי"כ "ויקץ בישראל", כי נעשה תגר ביניהם, ועי"כ "וימלך על ארם", שאחר שיראו מפני שלמה שילחם עמהם קבלוהו כולם למלך ללחום מלחמותיהם ולהגן עליהם, כי תחלה מלך רק על דמשק לבדו:
<< · מ"ג מלכים א · יא · כה · >>