מ"ג מלכים א יא כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך צובה אדניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֨קֶם אֱלֹהִ֥ים לוֹ֙ שָׂטָ֔ן אֶת־רְז֖וֹן בֶּן־אֶלְיָדָ֑ע אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֗ח מֵאֵ֛ת הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶלֶךְ־צוֹבָ֖ה אֲדֹנָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקם אלהים לו שטן" - לשלמה וזה הוא שאמר נתן הנביא לדוד (שמואל ב ז יד) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויקם אלהים לו שטן". רצה לומר שהקים שטן שיתחבר לו היינו אל הדד שעל ידו יקים הדד "את" מזימת לבו, והוא "את רזון בן אלידע", שהוא לא היה לו איבה על ישראל, כי בהפך השיג טובה על ידם כי הוא "ברח מאת הדרעזר מלך צובה"

"אדוניו":