לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א ח יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֕י עִם־לְבַ֖ב דָּוִ֣ד אָבִ֑י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

והוה בלבא דדוד אבא למבני ביתא לשמא דיי אלהא דישראל:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם ה' אלהי ישראל". כבר בארתי למעלה (סימן ד) שתנאי העקרי בבנין

הבית היה שיבנהו לשם ה' לבד בלא שום פניה חצונית, ושזה היה נמנע בימי דוד, כיון שהיה לו מלחמות רבות, וה' הבטיח אותו שע"י בנין הבית ימצא מנוחה מן האויבים, וא"כ בהכרח היה עולה במחשבתו התועלת שישיג מן הבנין, וקשה שיבנהו לשם ה' הגם שבלבו היה לבנותו לשם ה' לבד בלא שום פניה חצונית. וז"ש "ויהי עם לבב" וכו' "לבנות בית לשם ה' אלהי ישראל", בכ"ז ידע ה' שאם יבנהו בפועל יכוין אח"כ גם אל השגת התועלת ולא יהיה לשם ה', ולכן צוהו שישאר לו זכות המחשבה הזכה שהקב"ה מצרפה למעשה תמיד, ודינה כאילו עשה בפועל, וז"ש: