לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א ו לה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על המחקה.

מנוקד:
וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה.

עם טעמים:
וְקָלַ֤ע כְּרוּבִים֙ וְתִ֣מֹר֔וֹת וּפְטֻרֵ֖י צִצִּ֑ים וְצִפָּ֣ה זָהָ֔ב מְיֻשָּׁ֖ר עַל־הַמְּחֻקֶּֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וקלע כרובים" - על הדלתות "מיושר על המחוקה" - הזהב מכוון על חיקוק הצורות שוקע במקום שקועו ובולט במקום בליטתו שיהיו הצורות ניכרות בו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"המחקה" - מלשון חקיקה 

מצודת דוד

"מישר על המחוקה" - היה מרדד את הזהב להיות מיושר ושוה על חקיקת הציורים אשר על הדלתות להיות שוקע במקום שקועו ובולט במקום בליטתו לבל יבטל הזהב צורות הציורים אבל יהיה נראה זהב

"וקלע כרובים" - עוד צייר עליהם כרובים וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וצפה זהב". ר"ל כי בדביר רדד הזהב על הכרובים, היינו שהתיך הזהב באופן שנכנס לתוך המחוקה בעוביו ובשיעורו, אבל

בהיכל היה הזהב, "מיושר על המחוקה", היינו שהניח טסי הזהב ביושר ואח"כ הקיש בקורנס עד שנכנס הזהב לתוך החיקוי, ובזה לא היה צריך זהב רב כ"כ, וזה ממעלת הדביר נגד ההיכל: