מ"ג מלכים א ה כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֧י לִשְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵׂ֣א סַבָּ֑ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּהָֽר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

והוה לשלמה שבעין אלפין דנטלין בכתפא ותמנן אלפין דפסלין בטורא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שבעים אלף נשא סבל" - להביא האבנים מן ההר לעיר ושמונים אלף החוצבים אותם בהר הרי מאה וחמשים אלף וכולם גרים גרורים היו שנתגיירו מחמת גדולת שלמה ושלחנו וכן כתוב בדברי הימים ב (ב טז) ויספר שלמה את כל הגרים וימצאם מאה וחמשים אלף ויעש מהם שבעים אלף וגו'

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נושא סבל" - היו עומסים על הכתף משא האבנים ממקום המחצב אל מקום הבנין ובדברי הימים (שם פסוק יז) נאמר שנושאי הסבל והחוצבים בהר היו גרים ויתכן שהיו מהגבעונים 

מצודת ציון

"סבל" - ענין משא כמו (שם י כז) יסור סבלו מעל שכמך

"חוצב" - כן נקרא כריתות האבנים ממקום גדולם כמו (שם ה ב) וגם יקב חצב בו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהי לשלמה". ועוד היה לו מן הגרים שהיו בא"י (הם הגבעונים ואותם נשארו מן האומות אשר לא הורישו ב"י), והיו ק"ן

אלף איש, ועשה מהם "שבעים אלף נושא סבל", לשאת העצים מן הלבנון שבגבול שלמה ומן ים יפו עד ירושלים, ולשאת האבנים מן ההר אל מקום הבנין, "ושמונים אלף חוצבים בהר":