מ"ג ישעיהו סא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְהוָה לְהִתְפָּאֵר.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר

מנוקד: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְהוָה לְהִתְפָּאֵר.

עם טעמים: לָשׂ֣וּם׀ לַאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אילי הצדק" - לשון אילנות כמו (לעיל ב) מאילים אשר חמדתם ומטע ה' יורה עליו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לשום לאבלי ציון", להשיב להם תחת האבל ג' דברים, כי האבל יתגנה ויתבזה מצד ג' ענינים.

  • א) מצד מקומו אשר הוא יושב על האפר ומעולל בעפר קרנו, ואתן להם "פאר תחת אפר".
  • ב) מצד בחירתו מצד הענינים שיתנהג בם לצורך האבילות שלא ירחץ ולא יסוך בשמן, הנה אתן להם "שמן ששון תחת אבל", תחת שמצד האבל לא סכו בשמן יסוכו עתה בשמן ששון, שמן הטוב שסכים בו לסימן ששון ומשתה ויום טוב.
  • ג) מצד הרוח הפנימי שלבו דואג ורוחו כהה אורו ושפל בקרבו, אתן להם "תחת רוח כהה מעטה תהלה" שיתהללו בעצמם מרוב התנשאות הרוח עד שיהללו עצמם בשער בת רבים, "וקרא להם" היו רגילים לנטוע אילנות כמו אלה ואלון שיהיו מיוחדים על רושמים מונחים, כמו אילני החפשית, וכדומה, ויש אילנות שנוטעים להיות רושם ואות אל הצדק שיעשו צדק בין אדם לחברו והיו מתקבצים סביב האלים האלה לאות לפעול צדק, הנה יקראו את ישראל, שהם אילי הצדק אשר נטע ה' להתפאר שישלחו פארות ובדים למרחוק שמישראל יתפאר ויסתעף הצדק לעשות בדים וסעיפים:


ביאור המילות

"שמן ששון", גדר שם ששון בארתי (למעלה לה א') ולכן הוא נגד אבל, וכן לקמן (סו י), רוח כהה, הוא מחשך אור הפנימי ושמחת הנפש, והפוכו תהלה שכולל גם מושג ההארה, הלל בן שחר. איל הצדק, אילנות, כמו כי יבושו מאלים, ועז"א מטע ה'. להתפאר מענין פארות כמו למעלה (ס' כא):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מטע ה'" - אשר ה' נטע אותם להתפאר בהם

"שמן ששון" - כי לפעמים מושחים בשמן לרפאות המכה לכן אמר שמן ששון העשוי להתענג

"מעטה תהלה" - עטיפת שבח והלול במקום רוח כהה וחשיכה

"וקורא להם" - כי אם יקרא אותם אילי הצדק כי יהיו גדולים כמעשה הצדק

"לשום וגו'" - לשום דבר לאבלי ציון וחוזר ומפרש מהו ואמר לתת להם פאר במקום האפר שהיו מתפלשין בו בזמן האבל

מצודת ציון

"מעטה" - ענין עטיפה כמו כבגד יעטה (תהלים קט)

"תהלה" - מלשון הלול ושבח

"כהה" - ענין עכירות וחושך כמו כהה הנגע (ויקרא יג)

"אילי" - שם אילן גדול ויפה כמו מאילים אשר חמדתם (לעיל ב)

"מטע" - מלשון נטיעה